מכל מתנותיכם. הוסיף הכתוב שאפי׳ מה שיתן הישראל באופן שאינו מחויב עפ״י דין. ומש״ה מיקרי מתנותיכם. מכ״מ תרימו את כל תרומת ה׳. והיינו אם הקדים ישראל ליתן מעשר עד שלא ראה פני הבית רק אחר דאידגן מכ״מ חייב ליתן את כל תרומת ה׳. היינו בין תרומה בין תר״מ. והיינו סוגי׳ דביצה די״ג וכמש״כ התוס׳ שם:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 18 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מכל חלבו את מקדשו ממנו. עוד יש אופן שמעשר מיקרי מתנה. היינו שיתן ישראל חלק המעשר מכל תבואה שיש לו מן המובחר גם על שאינו מובחר. מה שבאמת אין חוב כי אם ליתן מכל תבואה כמו שהיא מכ״מ את מקדשו ממנו. הרי הלוי צריך ליתן תר״מ ממנו. ולא מן הגרוע. ואינו יכול לומר דהישראל לא עשה אלא בשבילו ולא בשביל חלק הכהן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2