העמק דבר על במדבר · פרק 18 · פסוק 28

כן תרימו וגו׳ מכל מעשרותיכם וגו׳. אם ניתן מעשר קודם שניתרם תר״ג שהישראל מחויב. הרי גם אתם מחויבים ליתן תרומת ה׳:

ונתתם ממנו את תרומת ה׳ לאהרן הכהן. ונתתם אותה לאהרן מיבעי. שהרי מיירי בתרומת ה׳. והנה בגמ׳ סנהדרין ד״צ אי׳ דממקרא זה יש ללמוד שתחה״מ מה״ת. מדכתיב לאהרן הכהן. והלא לא נכנס לא״י אלא מכאן שעתיד לעמוד ויתנו לו תרומה. ולכאורה ק׳ הא כמו כן יש ללמוד ממקרא הקודם כל חלב יצהר וגו׳ אשר יתנו לה׳ לך נתתים. והוא מדבר לאהרן הכהן. אלא צ״ל שאין מזה ראי׳ שא״צ לפרש לך ממש. אלא לכל זרעו. וא״כ היאך מוכח מזה המקרא הכי. ונראה שהי׳ קשה להגמ׳ לפרש האי קרא ליתן לכהנים זרע אהרן. דא״כ כולו מיותר. דכבר ידענו מריש הפרשה דחלב יצהר ותירוש ודגן והיינו תרומה הוא לכהנים. וגם לשון תרומת ה׳ ודאי מיותר כמש״כ. אלא ה״פ דמזה התרומה יתן תרומת ה׳ לאהרן שהוא כה״ג בעצמו. שהרי תרומה הבא ממעשר ראוי להיות במעלה מתר״ג. דמעשר טבל קדוש מטבל חולין דלא גרע מעשר מלקט שו״פ דאי׳ בתמורה דכ״ה לשון קדושתו בידי שמים וע״ע להלן מקרא ל׳. וא״כ התרומה שבא מן המעשר היא במעלה משאר תרומה. ומצוה ליתן ממנו לכה״ג עצמו. ואי כתיב ונתתם אותה ה״א דדוקא לכה״ג ולא להדיוט. מש״ה כתיב ונתתם ממנו ודאי כשר גם לכהן הדיוט אלא שראוי לנהוג בו קדושה יתירה וליתן ממנו לכה״ג עצמו. ומזה למד הגמ׳ דאהרן בעצמו יקבל. ולפי הפשט ה״ה כל כה״ג: