ונחשב לכם תרומתכם. לנדיבות ולזכות. כמו. כדגן מן הגורן. דתרומה שישראל נותנים לפני עקירת הגורן אין בזה נדיבות. שהרי מחשבים שתהיה להם בשביל זה ברכה בגורן עד שבאים לעשר ולמוד וההכרח להתפלל אז כדאי׳ בפ״ג דב״מ ההולך למוד את גרנו כו׳. וכן הלוים שמעשרים בדבר המדוד ואין תקוה להם לברכה. מכ״מ אין זה נדבה שהרי מקבלים מעשר ויכולים לחשוב שאין הצווי לקבל כי אם חלק פחות מעשר. אבל מי שנותן תרומה לאחר שכבר נעשה גורן. ה״ז נדיבות הלב. ואמר המקום שנחשב ללוים כמו שהם נותנים דגן מן הגורן ולא כמו שמקבלים בפחות חלק ממעשר:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 18 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2