קריאה במקור

העמק דבר על במדבר · פרק 9 · פסוק 13

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
וחדל לעשות הפסח. שלא נימא דא״כ שיש פ״ש. אין עונש כרת אלא אם עבר גם על זמן ש״פ. אבל כ״ז שאפשר להביא פ״ש אינו אלא חסרון זריזות וכמו שלא עשה חגיגה ביום הראשון. מש״ה כתיב והאיש וגו׳:
2
כי קרבן ה׳ וגו׳. בפסחים דף צ״ג אי׳ דרבי ס״ל דקאי כל פ״ש אם שגג בראשון והזיד בשני. וכתיב חטאו ישא שהוא כרת. ואי׳ שם שלמד מדכתיב במברך את השם ונשא חטאו והוא בכרת. וכבר ביארנו בספר ויקרא פ׳ אמור שם שזה אינו אלא לר״מ דס״ל כינוין בכרת. אבל לרבנן לדעת הרמב״ם דכינוין רק באזהרת איסור בעלמא. צ״ל דרבי יליף ממקומו דכתיב חטאו ישא אצל כרת בפ״ר וה״ה בשני. וכ״ה בירו׳ פסחים פ״ט ה״ג:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2