לא ישאירו ממנו. ולא כתיב ולא תותירו כמו בפ״ר היינו משום דכבר נתבאר בספר שמות י׳ ט״ו דנותר משמעו שניתותר ממילא ולא בכונת המותר. אבל השארה משמעו שבכונה משאיר. מש״ה בפ״ר דאפשר להרבות מנוים עליו ונזהרים להרבות מנוים באופן שלא יבא לידי נותר. משא״כ פסח שני אפשר שלא ימצא מנוים עליו כ״כ. ובע״כ יבא לידי נותר ואין אזהרה אלא שלא ישאירו בכונה :
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 9 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ככל חקת הפסח. היינו כפרשה זאת חקת הפסח דמיירי באכילה:
יעשו אותו. מיותר לדרשה כדאי׳ שם דצ״ה שאין שוחטין אה״פ על היחיד דכמה דאפשר להדורי מהדרינן ופרש״י בפ״ש. ומהדרינן לטמא אחד בשרץ כדי שלא יהי׳ יחיד :
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2