וכי יגור אתכם גר וגו׳. בפסחים שם פליגי רבי ור״נ בגר שנתגייר בינתים וקטן שנתגדל בינתים וס״ל לרבי דחייב בפסח שני. וא״כ פי׳ המקרא ועשה פסח לה׳ היינו פסח שני. וה״פ וכי יגור אתכם גר בין זמן ראשון לשני ועשה פ״ש. וע״ז כתיב כחקת הפסח וכמשפטו. והיינו שכ׳ הרמב״ן בפסוק ג׳ דבפסח שני כתיב חקים ומשפטים ותמהו ע״ז הרבה. אבל לדעת רבי ודאי כן הוא. מיהו לר׳ נתן דס״ל שאין גר שנתגייר בינתים מביא פ״ש. א״כ מיירי בגר שנתגייר לפני פ״ר. והכי נדרש בספרי ופי׳ חקה אחת יהיה לכם וגו׳. כמו קטן שנתגדל בינתים אינו עושה פ״ש כך גר שנתגייר בינתים ולא נימא דגר שאני שהיה יכול להתגייר לפני ראשון. ודומה לגדול שלא עשה בראשון. מש״ה כתיב חקה אחת וגו׳ דמי שלא הגיע זמנו לעשות פ״ר אינו עושה פ״ש:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 9 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2