סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו. פרש"י ממשמע שנ' סקול יסקל איני יודע שהיא נבלה ונבלה אסורה בהנאה אלא מה ת"ל לא יאכל את בשרו שאפי' שחטו לאחר שנגמר דינו אסור באכילה עכ"ל. וקשי' דאימ' קרא לבן פקיעה שהרג הנפש אתא דקיימ' לן פרק בהמה המקשה כר' שמעון שזורי דאמר אפי' בן ה' שנים וחורש בשדה שחיט' אמו מטהרתו ואם נגח אסור באכילה. וי"ל דסתם קרא דלא יאכל בסתם שורים איירי ולא לבן פקועה אתי ומהרב ר' שמואל ז"ל שמעינן דבן פקועה נהי דנסקל מ"מ הוי כנשחט קודם שנגמר דינו. ואיכא חדא לטבותא וחדא כמו נשחט לאחר שנגמר דינו. הגהה זו מלשון תו"ך. ור"ש הקדוש ז"ל תיר' דכי נמי מוקמינן קרא לבן פקועה שמעי' שפיר שחטו לאחר שנגמר דינו אסור באכילה דמאי זה טעם יש לאסור בן פקועה אם בשביל שנסקל. והלא בן פקועה מותר בסקילה כמו בשחיטה שאינו צריך רק מיתה א"כ מה שבן פקועה אסור מפני הגמר דין ולא מפני דבר אחר:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · שמות · פרק 21 · פסוק 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c