ענוש יענש. פרש"י לשלם דמי ולדות לבעל. וא"ת אמאי אינו נהרג על הולדות שהרג וכי תימ' שמא נפלים נינהו א"כ תקשי לך גבי ואיש כי יכה כל נפש אמאי הוא נהרג שמא טרפה וכי תימ' דסמכינן ארובא ורובא לאו טרפות נינהו כדאי' פ"ק דחולין הכא נמי אית לן לסמוך ארובא דרובא לאו מפילות נינהו וא"כ לחייב מיתה נוגף אשה על הולדות שהרג. וי"ל דאין חייבין מיתה על שום בריה עד שיצא לאויר העולם כדמוכח בערכין כפ"ח. וא"ת והלא נהרג עליו דכתי' שופך דם האדם באדם דמו ישפך ואמרי' איזה הוא דם האדם שהוא באדם הרי זה עובר שבמעי אמו ומי איכא מידי דבן נח מוזהר עליו וישראל לא. וי"ל שאני בן נח דאזהרתו זו מיתתו ולכך נהרג על מה שישראל אינו נהרג:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · שמות · פרק 21 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c