ערפה. ולהלן (שמואל ב כ״א:ט״ז) הוא קורא לה חרפה כדשם בשמואל ב' כתיב הרפה אשר בילידי הרפה, והיא היא ערפה שבכאן, כדדרשינן בסמוך פסוק י"ד שנגזר עליה שיפלו בניה ביד בני רות שדבקה בשכינה, ושם נפלו ביד דוד. , רב ושמואל, חד אמר, חרפה שמה, ולמה הוא קורא לה כאן ערפה – שהכל עורפין אותה מאחריה כהשהפקירה עצמה כבהמה אף פנים כנגד עורף, ועיין באות הסמוך. , וחד אמר, ערפה שמה, ולמה הוא קורא לה התם חרפה – שהכל דשין אותה כהריפות כוכחטין כתושין. ונראה דסמיך על המבואר במ"ר לקמן פסוק י"ד ותשאנה קולן ותבכינה, כל אותו הלילה שפרשה ערפה מחמותה נתעללו בה מאה בני אדם, יעו"ש, וזה מסמיך כאן לדרוש בשמה כדרך חז"ל לדרוש שמות וכמו למעלה בריש פסוק ב'. וע"ד הפשט י"ל בשנוי השמות הרפה ערפה משום דאותיות אהח"ע דרכן להתחלף זב"ז, וכיוצא בזה הרבה במקרא, כנודע. . (סוטה מ"ב ב׳)
ערפה. מהו שם ערפה – שהפכה עורף לחמותה כזר"ל שעזבה ונפרדה ממנה כמבואר בסמוך פסוק י"ד, ונראה דהדורש הזה ס"ל כמ"ד בסוטה מ"ב ב' דעיקר שמה הרפה [כמובא בדרשה הקודמת], ולכן דריש למה קראוה כאן בשם ערפה, וע' מש"כ בדרשה הקודמת. . (מ"ר)
רות. מהו שם רות, א"ר יוחנן, שזבתה ויצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותשבחות כחדריש רות, שם הפעל משרש רוה והיה צריך לבא רוות ונתקצר לרות וזהו שאמרו שריווהו וכו', ואולי דרשו גם רעות (בחסרון העי"ן, כמו בתה (ישעיה ה' ו') תמורת בעתה וממי יהודה (שם מ"ח א') תמורת וממעי יהודה, ובלשון רבנן מברא תמורת מעברא זירא תמורת זעירא) במובן תרועה והיינו שירות ותשבחות. . (ברכות ז׳ ב׳)
רות. מהו שם רות – שראתה דברי חמותה כטר"ל שקבלה עליה כל דברי חמותה שאיימה עליה בדבר הגירות, כפי שיבא בהמשך הפרשה. ודריש רות מלשון ראות ג"כ בחסרון אל"ף. ויש להעיר שדרשו כאן ובדרשה הקודמת השם רות ברמזים דקים ולמה לא דרשו ע"ד רמז ע"פ ענינה בפרשה זו שנתגיירה שנתוסף לה בזה מספר מצות על שבע מצות בני נח שהיו לה מקודם במספר תר"ו, כמספר שם רות לתשלום תרי"ג. אמנם א"ל משום דמ"ע שהזמ"ג נשים פטורות וא"כ אין כאן מספר תרי"ג לזאת לא דרשו חז"ל זה הרמז. . (מ"ר)