וימת אלימלך. תניא, למה נענש אלימלך, לפי שכשבאו שני רעבון אמר, עכשיו כל ישראל מסבבין פתחי, זה בקופתו וזה בקופתו, עמד וברח לו מפניהם, הדא הוא דכתיב וילך איש מבית לחם יהודה כאוכתב הרד"ל דאפשר דדרש וילך מבית לחם יהודה שהלך כדי שלא יתן מביתו לחם ליהודה. ויש לרמז זה בפסקי הטעמים שהמלה לחם היא דבוקה בטעם להמלה יהודה ולא להמלה מבית כמו בפסוק ג' ובכ"מ בית לחם. . (שם)
איש נעמי. [וכי אין אנו יודעין שהוא איש נעמי, ומה ת"ל איש נעמי, אלא] ללמד שאין האיש מת אלא לאשתו כבבמ"ר הלשון מי מחסרו אלא אשתו, והפונה מי מרגיש החסרון רק אשתו, והלשון שהוספנו במוסגר הוא כדי להסביר הענין ביותר. . (סנהדרין כ"ב ב׳)
ותשאר וגו׳. ותשאר האשה ושני בניה, א"ר תנינא בריה דר׳ אבהו, נעשית כשירי מנחות כגדריש דאע"פ שנשתיירו לאחר מות אלימלך בג' נפשות, בכ"ז נחשבו כולם טפלים לגבי דידי', אע"פ שבמספר הוא רק אחד, וזה הוא מפני שהוא אדון הבית ואבי המשפחה. והמשל לזה משירי מנחות הוא מפני דעיקר המנחה הוא הקומץ שאותו מקטירין, וכנגד הנותר הוא שיעור קטן מאד ובכ"ז נקרא הוא עיקר המנחה והנשאר ממנו הוא רק טפל לו, וזה מטעם שכתבנו מפני שהוא היסוד והעיקר. . (מ"ר)