גם שניהם. תניא, לעולם אין בעל הרחמים פורע מן הנפשות תחלה, ואף במחלון וכליון כך היה, בתחלה מתו סוסיהם חמוריהם וגמליהם ואח"כ וימותו גם שניהם מחלון וכליון לאדריש מן גם שניהם, כי מלבד אבידת ממונם מתו גם הם, וממילא מבואר שמתחלה מתו קניניהם ואח"כ הם. ואבידת קניניהם מובן מהמשך הענין לקמן, וריקם השיבני ה', וכבאה לשם הלכה ללקוט בשדה (כדרך העניים) להיות לה לאכלה ולחמותה. . (שם)
ותשאר האשה וגו׳. ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה – א"ר חנינא, נעשתה שירי שירים לבר"ל לעומת השיור הקודם אחרי מות בעלה שנקראה ג"כ בשם שיור, כלומר טפלה בחיים בלא אישה, עם כ"ז עוד היתה דרושה לתכלית חיי הבנים, ומכיון שמתו גם הם נשארה שְֹיָרֵי שיריים שאין בהם צורך כלל, וע' מש"כ לעיל בפסוק ג' אות כ"ג. . (מ"ר)