וירא מנוחה כי טוב: המפרשים פירשו מנוחה מקום המנוחה, כלומר ארצו ונחלתו כמו אל המנוחה ואל הנחלה (דברים י"ב ט') וכן תרגם אנקלוס חולקא, ויתכן שיהיה כמשמעו, המנוחה ישרה בעיניו (כטעם רובץ בין המשפתים) וראה ג"כ כי אחוזת נחלתו טובה ונעימה, על כן הטה שכמו לסבול, והיא דרך משל על דרך החמור שנוטה שכמו לסבול המשא, ואח"כ פירש הנמשל ואמר שהיה למס עובד, וזה כי לרבוי תבואת אדמתו לא יכבד עליו החמס, והכוונה שלא יהיה שבטו אוהב מלחמות, ויבחר לתת מס למלכי הגוים מלהלחם, אולי כך היה טבעו של יששכר, להיות אוהב שלום וסבלן, ולפיכרך קראו חמור גרם, ומהרש"ד דקדק כי בד"ה א' י"ב נאמרו בכל השבטים תארי אנשי הצבא הולכי בקרב, וביששכר כתוב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל, שהיו חכרמים ונבונים בעצות ולא אנשי מלחמה, וכן חז"ל אמרו שהיו בני יששכר עוסקים בתורה, וכן משה אמר ויששכר באהליך.
קריאה במקור
שד"ל על בראשית · פרק 49 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal 1st Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094617
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 948 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: fb7e64d67d3f53a73489e40ecf81f51b8b44d20fb3e227eab4e7011d19a02aa9