כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון וגו' דברים הללו תמוהין לכאורה שנבואה נאמרה בסילוק הבחירה כי נבואת משה אמת. והרי הן שוב כמוכרחין להשחית ולסור מן הדרך. לכן כוונתו נראה כי בחיי משה כשהיו ישראל חוטאין. קבלו העונש תיכף כמו בשלח נחשים השרפים וכיוצא. והי' זה לטובה גדולה ששבו תיכף בתשובה ולא הי' עבירה גוררת עבירה ולזה אמר ידעתי אחרי מותי אם תשחיתון ותסורו מן הדרך וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כלומר שלא יבוא העונש מיד רק באחרית הימים שיהי' מרוחק השגחתו מכם ויהי' עבירה גוררת עבירה כי תוסיפו לעשות הרע להכעיסו ואמר זה להזהיר את ישראל שיהיו נזהרים מאוד אחר מותו מלחטוא אפילו חטא קל:
קריאה במקור
נחלת יעקב · דברים · פרק 31 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בילקוט פ' זו. במיתת משה אמר לפניו רבש"ע הנח עין אחת שלי תחת הדלת ויתנו עליו את הדלת שלשה פעמים בשנה ואחי' ולא אמות א"ל רב לך. והוא תמוה. ולפרש נראה דהנה בש"ס איתא שקודם מיתת אדם בא מלאך המות מלא עינים. והוא ג"כ תמוה. שהרי הוא מלאך רוחני. ואין שייך בו עינים גשמיים. ולפרש נראה דעין הוא שם מושאל והושאל שם זה למי שמסביר בשכל איזה דבר אומרים עד שהוא נותן עין לדבר כענין שאמר איוב עינים הייתי לעור ולזה אמר שקודם מותי בא מלאך המות מלא עינים פי' שמראים לו פנקסו הטעם וסיבת מותו ומחמת שהאדם הוא מלא חטאים ופשעים לזה אמר שהוא מלא עינים והיינו שמראה לו באלף טעמים לסיבת מותו והנה משה רבינו שלא הי' לו רק חטא אחד הוי כאלו סיבת מותו אין לו רק עין אחד ומבואר במפרשים שאם לא הי' משה מת לא היו ישראל חוטאין ולא היו גולין מארץ ישראל. וא"כ יש לייחס קצת חטאינו וגלותינו לחטא משה. כיון שאלו לא הי' משה חוטא אף אנחנו לא היינו חוטאין. ובשיר השירים בקרא דאם חומה היא ואם דלת היא. פרש"י דאם ישראל יהיו כדלת שתפתח לכל האומות להיות באים בהם וכו'. והנה משה הי' סניגור גדול לישראל ותמיד הי' שם נפשו תחת ישראל כמו שאמר מחני נא מספרך. וכך אמר כאן בבא עת מותו והי' יודע כי אחרי מותו השחת תשחיתון כמו שאמר כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון לזה אמר משה הנח לי עין אחת שלי פי' שיתלה הכל שהוא בסיבת חטא שלי ואנכי אקבל העונש. ומה שאמר שלשה פעמים בשנה פי' כי מבואר בזוהר ששלשה פעמים בשנה נכנסין הישראל לדין עד שיוגמר דינם. והוא ר"ה ויוה"כ והושענא רבא ולזה אמר שיתנו הדלת ג' פעמים בשנה פי' שאותן הג' פעמים בשנה שהם נזכרים לפניך בדין תשים חטאם תחת עין שלי היינו תחת העבירה שלי ואמר ואחיה ולא אמות פי' כי המעמיד תלמיד הגון נקרא חי ואם ישראל נשארו זכאין יהי' חשוב אצלי כאלו הוא חי משא"כ כשיהיו ישראל נחשבים כחוטאים יהי' נחשב כמת והשיב לו הקב"ה רב לך פי' כי רב לך מצות לישראל צדיקים ולהיות חשוב כחי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Lamberg, 1887
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019358960205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9ee23ede5106b0cb97ca4f0caea2f5c5d0e5fc00d6f61053a2e904546a740645