האל הגדול הגבור והנורא. בש"ס (יומא ס"ט) אמרינן למה נקרא שמן אנשי כנה"ג שהחזירו עטרה ליושנה. אתא משה אמר האל הגדול הגבור והנורא אתא ירמי' ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו אמר איה נוראותיו לא אמר נורא אתא דניאל וכו' אי' גבורותיו. לא אמר גבור אתי אינהו ואמרו אדרבא זהו גבורותיו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים לכאורה תמוה. וכי בשביל זה אין ראוי לכנותו בשם נורא וגבור. ונראה דהרמב"ם כתב דכל התוארים שאנו אומרים על השי"ת אין הכוונה על תוארים עצמיים ח"ו רק על תוארי הפעולות. כלומר שהפעולות שאנו רואין אצלינו השי"ת הוא הפועל וזהו כוונת הכתוב לך ה' הגדולה והגבורה וכו' כי כל בשמים ובארץ כלומר כל השבחים שאנו משבחין אין כוונתינו על תוארו עצמיות ח"ו רק על שהוא בעל הכוחות כולם אשר בשמים ובארץ כי אין לתאר לו תואר עצמו כלל ולזה כיון ששם גבור לא נאמר רק לומר שפעולות הגבורות שאנו רואין השי"ת הוא העושה וכיון שאינו פועל עכשיו גבורות ונוראות אסור לומר שם גבור מחמת שא"י לומר שם גבור על הפעולות רק מורה זה השם על תאר עצמי שאסור לומר על השי"ת ואנשי כנה"ג החזירו הדבר ליושנה באמרם שגם עכשיו ניכרין פעולות גבורותיו ונוראותיו ושוב נופל שם גבור על תוארי הפעולות ובזה יתפרש מאמרם ז"ל בפ"ק דכתובות (ח' ע"ב) קום אימא מלתא כנגד שבחו של הקב"ה פתח ואמר האל הגדול ברוב גדלו וכו' והדברים כפולין. ועוד נפלא מה חידוש בשבת זה הלא כל אדם יכול להעריך שבח של הקב"ה ואדרבא במגילה אמרו באחד שרצה לומר האדיר וכו' ואמרי לי' סיימתינהו לכולא שבתי דמרך שנאמר ולו דומי' תהלה. לכן ד דהכוונה עפ"י שהקדמנו דאין לתאר הקב"ה בשום תאר כ"א על תוארי הפעולות ובכבישת כעסו ניכרין פעולותיו וגבורותיו והנה כשהצדיק מת בחטאינו דומה כאלו אנחנו הרגנוהו וידוע ששקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלהינו ולולא כבישת כעסו היו ח"ו חייבין כלי' והקב"ה כובש כעסו ומקרר כעסו בנטילת הצדיק והן הן גבורותיו וכן במיתת הצדיק מתעוררין כל הכיתות הדינים לולא גבורותיו נמצא במיתת הצדיק ניכרין גבורות ונוראות הבורא ית"ש אמנם לעתיד כשיחיו המתים ניכרין ניסיו ונפלאותיו במעשים כי עכשיו אינם ניכרין רק בהעדר המעשה וזהו שאמר האל וכו' כלומר עכשיו במיתת הצדיק ניכר רוב גדלך ורוב נוראותך בכבישת כעסך ולעתיד כשיהי' תחיית המתים אז תהי' עשיית הגדולות כלו' ואז יהי' ניכר הגדולות והנוראות בנפלאות שתעשה ולזה מסיים מחי' מתים במאמרו עושה גדולות עד אין חקר:
קריאה במקור
נחלת יעקב · דברים · פרק 10 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Lamberg, 1887
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019358960205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9ee23ede5106b0cb97ca4f0caea2f5c5d0e5fc00d6f61053a2e904546a740645