שד"ל על שמות · פרק 20 · פסוק 13

לא תענה ברעך: נגד רעך, כמו הנני ענו בי (ש"א י"ב ג').

עד שקר: רד"ק ראז' וגיז' פירשו עד כמו עדות, וראב"ע אחר שחפש בלבו שנים רבות, פירש אתה עד שקר לא תענה ברעך, וזה הבל, שאם לא יעיד איך יהיה עד שקר; ובביאורו הקצר פירש לא תענה ברעך, ואתה עד שקר, כלומר לא תענה ברעך בהיותך עד שקר, לא תענה ברעך מְשַקֵר, וקרוב לזה פירוש רמבמ"ן לא תענה ברעך דבר שעל ידו תהיה עד שקר ונ"ל לפרש לא תענה ברעך עניית עד שקר, כי הפעל מושך אחריו שם הנגזר ממנו, כגון פן אישן המות (תהלים י"ג ד'), טעמו פן אישן שנת המות, וכמו שכתב שם ראב"ע: כי השמות בכח הפעלים; וכן למטה (כ"ב כ"ה) אם חבול תחבול שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו, כנוי הזכר שבמלת תשיבנו חוזר לשם חבול שבכח הפעל אם חבול תחבול, וכן וברך ולא אשיבנה (במדבר כ"ג כ'), טעמו וברך ברכה ולא אשיב ברכתו, וכן וברוב יועצים תקום (משלי ט"ו כ"ב), טעמו וברוב יועצים עצה תקום העצה.