שד"ל על שמות · פרק 20 · פסוק 12

כבד את אביך ואת אמך: התנהג עמהם כדרך שאדם נוהג עם איש נכבד וחשוב.

למען יאריכון ימיך: אין טעמו בכוונה שיאריכו ימיך, אלא כי עי"כ יאריכו ימיך; פעמים הרבה מלת למען נאמרת לא להורות על התכלית המכוונת, אלא להורות מה יהיה המסובב, כגון והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך (תהלים נ"א ו'), והיה להם דבר ה' צו לצו וכו' למען ילכו וכשלו אחור וכו' (ישעיה כ"ח י"ג).

יאריכון: פעל עומד, אע"פ שהוא הפעיל, ודוגמתו כשלג ילבינו, יאדימו כתולע (ישעיה א' י"ח).

למען יאריכון ימיך על האדמה וגו': הכוונה על כלל האומה שלא יגלו מעל אדמתם (ראב"ע) כי בזה ישלם תקון קבוץ הבית אשר הוא התחלה לתקון קבוץ המדינה, וע"י תקון קבוץ המדינה תשלם ההסכמה בין האנשים ויקבלו צעיריהם המוסר מגדוליהם (רלב"ג), וזה הוא עיקר תוקף האומות, מלבד העזר האלהי הנלוה אל עושי רצונו; והנה השכר הזה איננו אל היחיד אלא לצבור אעפ"י שהמצוה היא לכל יחיד ויחיד.

לא תרצח: יחיד ההורג אדם בכוונה ומדעת עצמו נקרא רוצח, יצא שליח ב"ד שהורג ברשות ובמצות השופטים, ולא מדעת עצמו.

לא תנאף: אין ניאוף אלא באשת איש, שנאמר ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנואף והנואפת (ויקרא כ' י'), ואומר האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים (יחזקאל י"ו ל"ב) (רש"י); וטעות היא ביד ראב"ע שהכחיש דבר זה, ונסתייע ממה שכתוב ותנאף את האבן ואת העץ (ירמיה ג' ט'), והוא לא הבין שאינו אלא משל, והכוונה על ע"א שהיא נמשלת לניאוף, כי האומה נמשלת כאילו היא אשת איש עמו יתברך, כמבואר בכל הפרשה ההיא (ירמיה ג').

לא תגנוב: לקיחת ממון אחרים בלא ידיעתם, ורז"ל עשוהו אזהרה לגונב נפשות שמצאנו בו עונש בלא אזהרה פרטית, ולפי הפשט הרי זו אזהרה לכל מיני גנבה, ולהלן פירש עונשם, כל מין בפני עצמו.