ויהי עשו בן ארבעים שנה, ואז היה יצחק בן מאה, כי בן ששים היה בלדת אותם, ובא להודיענו מה שכתוב אחריו ויהי כי זקן יצחק:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 26 · פסוק 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
יהודית, שם העצם ולא תואר כמו יהודי, ולא הוליד ממנה, כי להלן בסיפור יחוס בני עשו לא נזכר לה בנים:
בשמת, לא לקחה בהיותו בן ארבעים אלא זמן רב אח"כ, וכן מוכיח האתנח שתחת מלת החתי, כי בן ארבעים שב על לקיחת יהודית לבד, והנה בזמן לקיחתה היה שמה בשמת, אבל עשו שינה את שמה וקראה עדה לאמר כי עדה ממנו הברכה בעת ההיא, ככתוב בס' הישר, והיא עדה בת אילון הנזכרת להלן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4