עמד בעיניו, כל שעומד במראה אחד מד' מראות נגעים (שהן שלג, סיד ההיכל, צמר, וקרום ביצה שהוא הפחות שבכולן) עמד בעיניו הוא, והכתוב ממעט אם כהה ממראיתו ובא ללובן שהוא למטה מקרום ביצה, שיצא מכלל מראות הטומאה אינו צריך הסגר, וכן אם בשבעת ימי הסגר נהפך שערה ללבן, גם כן שינוי מראה הוא שלא עמד בעיניו וטמא מוחלט וזה אין צריך לומר שכבר נאמר למעלה שהפיכת שער לבן סימן טומאה הוא, אבל הכתוב מחדש דין אחר שאין עמד בעיניו לבד לעלין שער לבן, אלא לא פשה הנגע בעור, שבשבעת ימי הסגר לא פשה, הא אם פשה אע"פי שלא נשתנה במראה ואין בה שער לבן טמא:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 13 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4