והנה כהה הנגע, מלת כהה אינו נופל לבד על שפלות מראה שאינו עז בלובן, אלא כל כהה לשון חולשה וחסרון כח, ונופל גם על הנגע עצמו, שבהיות הנגע עז בכחו מוליד סימן טומאה, או שער לבן או מחיה, אבל נגע חלוש וכהה, אין בכחו להוליד סימנים אלו, ולפי שאמר ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן, ולא התנה הכתוב ושערה לא הפך לבן ומחיה אין בו (שהרי אם נולד בו אחד מאלו אע"פי שלא פשה הרי זה טמא), על כן הקדים והנה כהה הנגע, שהנגע חלוש שלא יוליד כאלה, ולכן אם לא פשה טהור:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 13 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בעור, שלא הרחיבה מקומה בעור שסביב לו:
מספחת הוא, שם נגע טהור ואינו דומה לשם ספחת האמור למעלה, שאם מובן אחד לשניהם מה חידש הכתוב באמרו מספחת הוא והרי הספחת צריך להראותה אל הכהן, ויש ספחת טהורה ויש טמאה כי הכל תלוי בסימנין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4