אם חבל, כל לשון חבלה אינו משכון בשעת הלואה, אלא שממשכנים את הלוה כשמגיע הזמן ואינו פורע:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 22 · פסוק 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עד בא השמש, כמו טרם, שישיב לו הכסות טרם תבא השמש כמו שאמר במקום אחר השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש (דברים כ"ד י"ג):
תשיבנו, מוסב על החבול שהוא לשון זכר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4