כי היא, השלמה שזכר, היא כסותו, היא שמלתו, במה ישכב, וכל זה לעורר החמלה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 22 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והיה כי יצעק אלי, בזה יקרא תגר לפני, רבון העולמים אני אדם והוא אדם, הוא שוכב על מטתו, ואני במה אשכב? ושמעתי עגמת נפשו כי מדתי חנון:
כי חנון אני, שברחמים בראתי את עולמי, וראוי לבריותי שיתנהגו גם הם במדת הרחמים, לפנים משורת הדין, כי במדה זו נבראו, ובמדה זו אני מודד להם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4