אם כסף תלוה, אם נתן לך השם הון שתוכל להלוות העני:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 22 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עמי, קרא העניים עמי, כי החסידים לא יבקשו עושר בעולם הזה:
עמך, שהוא במקום שאתה דר בו, וחז"ל אמרו הוי מסתכל בעצמך כאילו אתה עני:
לא תהיה לו כנשה, לא תהיה עמו כדרך הנושים שידיהם קשה על הלוה, לתבוע ממנו בחזקה, לשים עליו נשך, למען הרחיב את זמנו, לבא אל ביתו ולמשכנו, ושלא להשיב לו העבוט עד שיפרע, כי אם התנהג עמו בחסד, אם אתה יודע שאין לו, היה עמו כאילו לא הלויתו כלום, ואל תכלימהו:
נשך, הרבית היא כנשיכת נחש, שנושך חבורה קטנה ברגלו, ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבעבע ונופח עד קדקדו, כך רבית אינו מרגיש ואינו ניכר, עד שהרבית עולה ומחסרו ממון הרבה, ואמר תשימון לשון רבים, כי המלוה והסופר והערב והעדים כלם עוברים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4