[לג] ולא ירבה לו נשים ולא יסור, דעת ר' יהודה שמ"ש ולא יסור הוא ליתן טעם לאיסור הרבוי וא"כ בנשים שאינן מסירות לבו מותר להרבות, ור"ש סובר דבעלמא דרשינן טעמא דקרא וא"כ לא היה צ"ל הטעם ולא יסור שזה נדרוש מעצמנו, וע"כ שמ"ש ולא יסור הוא צווי אחר שלא ירבה לו נשים אפי' כאביגיל וגם ולא יסור לבבו אפי' באשה אחת שמסירה לבבו כן פי' בסנהדרין (דף כ"ב), וממ"ש וכסף וזהב לא ירבה לו היינו לעצמו אבל לצורך החיל מותר, ובזה תבין מ"ש חז"ל ששלמה אמר אני ארבה ולא אסור ועדיין איך ריבה לו סוסים וכסף וזהב, וצ"ל שמדרש זה סובר שבזה לא חטא שלמה כי הסוסים היו לצורך החיל והמלחמה וכן הכסף היה ליתן לאפסניא:
קריאה במקור
מלבי"ם על דברים · פרק 17 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mikraei Kodesh, Vilna, 1891
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002100356
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 293 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: f9109d52ff9f7161e7f934a0d036f30b1f1038baa3f2d1e6c63088be8d5585a4