לבוש האורה · בראשית · פרק 8 · פסוק 11

רש"י ודרשו ובפיה לשון מאמר אמרה יהיו מזונותי מרורין כו' עד כאן לשונו וטען עליו הרמב"ן וז"ל מדרשם באגדה לא שיעשו בפיה לשון מאמר כלל אבל מדרשם מפני שהביא העלה הזה כי אם נאמר שאירע כן לא אל חנם פירש אותו הכתוב כי היה לו לומר והנה עלה טרף בפיה והזית אינו מן האילנות הגבוהים מאד שישכנו בו העופות לאורך דליותיו ולכך אמרו כי היה בזה רמז כו' ומביא לשון ב"ר שאמרו אלא רמז רמזה לו כו' עכ"ל ואני אומר שאין כאן טענה על רש"י כלל ומניה וביה יש לשדות ביה נרגא וזה כי גם מה שאמר רש"י אמרה יהא מזונותי כו' אינו ר"ל שאמרה לו מאמר ממש שהרי אין לה כח הדיבור אלא ר"ל גם כן רמז רמזה לו כי אמרה לו לשון מחשבה הוא כלומר רמזה לו מחשבתה אבל לא שיהיה הרמז במלת זית כי אדרבא הכתוב צריך לפרש שהיה זית משום עיקר השליחות כי מפני שהזית אינו מאילנות הגבוהים רק מן נמוכים בו ידע נח שקלו המים מן הארץ שאם היתה מביאה לו עלה מאילן אחר עדיין לא היה יודע אם קלו המים דשמא הוא מאילן גבוה שגבהו יותר מחמש עשרה אמה ועומד על הר גבוה ולא כסהו המים מעולם לכך צריך הכתוב לפרש שהביאה לו עלה מן האילנות הנמוכים ובו ידע נח שקלו המים מן הארץ. לכך אמר רש"י שמה שאחז"ל רמז רמזה לו לקחו זה ממלת בפיה שהיה לו לומר והנה עלה זית טרף עמה מה צריך לומר בפיה מה לי אם הביאתו בין רגליה או בין כנפיה או בפיה בכל מקום שהביאתו היה הסימן אלא וודאי פירש בפיה ר"ל במאמר' ובמחשבתה ומפני שיש להקשות ומהיכן ידע נח מחשבתה שמא יאמר המעשה כך היה שטרפה אותו בפיה וכך הביאה אותו לכך הוצרכו לומר שטרף אינו לשון טריפה וחטיפה אלא לשון מזון ובזה רמזה לנח במה שהביאה מזונותיה עמה לתיבה שלא לצורך שהרי היו לה מזונות הרבה בתיבת נח ומה היתה צריכה להביאה עמה למה לא אכלתו בדרך אלא רמז רמזה לו כו' אבל אם לא הי' טרף לשון מזונות לא היתה כאן קושי' למה לא אכלתו שמא מפני שאין זה מזונותי' מפני שאין מטבעה לאכלה לכך דרשו טרף לשון מזון לומר שגם עלה זו אחד ממזונותיה ע"י הדחק הוא אלא שהיא מרה ואינה מתוקה אבל ס"ל לרש"י שמעולם לא נתעוררו רז"ל על דרש זה אלא ע"י מלת בפיה שהיא מיותרת בעיניהם שהיה לו לומר עמה ודרשוהו לשון מאמר וע"י כן הוצרכו לפרש טרף לשון מזון דבלאו הכי היינו אומרים שהוא לשון חטיפה נ"ל הרא"ם והרג"א כתבו מה שכתבו אבל נ"ל ששניהם גם הרמב"ן ז"ל לא דקדקו פה בעומק דעת רש"י ז"ל: