רש"י מגיד שאף הבהמה והעוף נאסרו בת"ה מקשין מה היה צריך להגיד לנח שהרי ראה ויודע. הרג"א תירץ מה שתירץ אבל נ"ל שאין זה קושיא דה"ק מגיד שנאסרו כו' כלומר אעפ"י שידע נח שמא חשב שכך נשתנו טבען בתיבה מאויר התיבה כמו שקודם המבול נשתנו טבען שהשחיתו דרכן שאין טבע הבהמות כך כן בתיבה נשתנו טבען ולא משום שנאסרו אבל עכשיו שאמר לנח היצא וגומר ושרצו קשה לרש"י מה היה צריך לומר ושרצו וגומר פשיטא ושרצו שהרי משום כך השאירום במבול כדי להחיות זרע אחר המבול כמו שאמר לו בפירש אלא כך אמר לו מעכשיו יהיה מותר להם התשמיש מפני שכבר אסרתי עליהם ודבר הנאסר במניין צריך מניין להתירו כדאשכחן גבי מתן תורה שובו לכם לאהליכם ולא שנשתנה טבען בתיבה אלא משום האיסור פירשו:
קריאה במקור
לבוש האורה · בראשית · פרק 8 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wrocław, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019368280205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b862142e7564f505282082b040591720eb1fbb2c3f910f7c971cf3bd09c61177