לבוש האורה · ספר שמות · פרק 18 · פסוק 21

רש"י ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל וגו' שרי אלפים שש מאות שרים לשש מאות אלף שרי מאות ששת אלפים שרי חמשים י"ב אלף שרי עשרות ששים אלף הוצרך לפרש זה אף על גב דזה החשבון אין צריך פנים ואי לאשמועינן דכולם מלבד היו זה הוא דבר שאין הדעת סובלו שיהיו ע"ח אלף ושש מאות שהיו זקנים יותר מששים שנה יתרים על ששים רבוא וכולם יהיו ראויין לדיינים זהו דבר שאי אפשר ואי מלגאו הרי יהיו חסרים מן המאות וה"נ והעשרות לפי הערך שיצאו מהם להיות דיינים וכבר נתחבטו בזה התו' פ"ק דסנהדרין גם הרא"ם גם הרג"א אזיל לשטתו אבל אני אומר שלא בא רש"י לפרש רק שלא נטעה לומר שרי אלפים ר"ל שרים הממוני' על אלפים שיהיה אחד ממונה על כמה אלפים זה על ב' אלפים וזה על ג' אלפים וכן הרבה כל אחד לפי ערכו וכן יהיה פי' השרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות כולם לפי ערכן שאם היה הדבר כן לא היה ממשות ולא עצה נכונה עצתו של יתרו שנתן דברו לשיעורם כי עדיין לא נודע כמה שרים ימנה עליהם ועוד בע"כ שדי אלפים ושרי מאות דומיא דשרי חמשים ושרי עשרות ובשרי עשרות לא שייך לומר כמה פעמים עשרה וכן חמשים כמה פעמים חמשים דאל"כ היה כוללן מאה או עשרים או ל' כו' לכך פרש"י שרי אלפים הם שש מאות כלומר ופי' שרים של אלפים שכל אחד ממונה על אלף ויעלה החשבון לשש מאות וכן שרי מאות יהיה כל אחד ממונה על מאה לא אחד ממונה על כמה מאות ולא יהיה מניין קצוב בדבריו של יתרו וכן חמשים וכן עשרות שבזה נתן שיעור וקצב' לעצתו והיתה עצתו נכונ' וזה ג"כ הוא כונ' הבריית' דמכילתא שנתנה שיעור וקצבה לדייני ישראל אבל אם היו כולם מלבר או כולם מלגאו או קצתם מלגאו וקצתם מלבר בזה לא מיירי הברייתא יכול להיות כולם מלגאו או מלבר או מקצתם כפי מה שיזדמן אבל יתרו ודאי עדיין לא ידע מספר בני ישראל כמה יהיו ובברייתא דמכילתא לא אתא לאשמועינן אלא שעצת יתרו היתה עצה נכונה בקצב ושיעור ולא כמו שכתב הרג"א דקמ"ל דלא תאמר שהשרים מלבר אלא קמ"ל דשרים מלגאו דאם לא כן מאי קמ"ל וכי לחשוב השררות הוא צריך ע"כ כוונת דבריו אבל לדידי אין קושי' כלל דלא נחתא הברייתא להאי וזה אין ספק גם כן שהשרי מאות וחמשים והעשרות מיכף הוי כייפי לשרי אלפים וכן החמשים לשרי מאות וכן העשרות לשרי חמשים אלא שהדבר קטן ישפטו הם והדבר גדול יביאון לגדול ממנו וכן מלגדול לגדול ממנו עד מרע"ה ואם היה דבר משפט בין שני אנשים שהיו משרי עשרות היו אותם השרים יושבין בדין עליהם ואם היה הדבר קשה עליהם יביאוהו לפני שרי החמשים שלהם וכן לעולם אבל בעניין מלגאו או מלבר לא דיברה הברייתא כלום דאטו אם היו מאותם שהם יתרים על ששים ראויים לדיינים אף על פי שלא היו בכלל הת"ר אלף למה לא ימנה מהם דיינים כמו שימצאוהו איש לפי ערכו ועוד גם זה הוא דבר נמנע שלפי שהיו ישראל ת"ר אלף מצאו ביניהם ת"ר איש שהיו ראויים להיות שרי אלפים מכוונים לא פחות ולא יותר וכן השאר ועוד שהרי היו ישראל יותר מת"ר אלף ג' אלפים וה' מאות ויתוספו א"כ שרי אלפים והמאות והחמשים והעשרות אלא עכצ"ל קצתם היו מלבר וקצתם היו מלגאו כפי מציאות האנשים שמצאו בין הת"ר אלף שנמנו מעשרים עד ששים בין מאותם שהיו יותר על ששים ואולי אפי' גם מן הפחות מעשרים והיה יניק וחכים טפי למה לא ימנוהו וכל זה אין לנו בו ידיעה אמיתית אלא לאותם שהיו באותו הדור או למי שהיו לו בו קבלה מאבותיו או על פי נביא ואין שייך בזה אומדנא ודעת המכילתא ורש"י דגריר בתריה אינו אלא להודיע שעצת יתרו היתה נכונה בקצב ושיעור ושפי' אלפים אחד ממונה על אלף לא אחד ממונה על כמה אלפים וכן מאות אחר ממונה על מאה וכן כולם: