לבוש האורה · בראשית · פרק 12 · פסוק 1

רש"י להנאתך ולטובתך ושם אעשך לגוי גדול כאן אי אתה זוכה לבנים ועוד שאודיע טבעך בעולם ע"כ ודרש ליה הכל ממלת לך דאל"כ לך למה לי אבל מה שדרש שני ענייני הנאות וטובות בנים וטבעך נ"ל דאו או קאמר או בנים או טבעך דאי שניהם יחד מנא ליה אבל הנאה וטובה אינם שני עניינים דהכל אחד הוא כל הנא' של אדם הוא טובה לו וטבעך ג"כ נקרא הנאה וטובה שכשיודע טבעו בעולם שהוא איש תם וישר וירא אלקים ילמדו הכל ממנו לעשות כמעשיו ויתהנהו בו וגם יהיה לו בזה שכר טוב בעולם הזה ובעולם הבא ומה שפירש מתחלה שההנאה והטובה היא בנים משום שכן משמע פשוטו שלמקרא זה דס"ל לרש"י דואעשך לגוי גדול וגומר הוא פירושו דלך שמשמעותו להנאתך ולטובתך אלא שקשה לו לרש"י שא"כ כשבא אברהם אל הארץ למה סבב הש"י שהיה הולך ונוסע ממקום למקום כאיש נע ונד שהרי לידת הבנים אינו תלוי רק בישיבת ארץ ישראל כדילפינן מפסוק מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ וגומר וא"כ מיד כשבא לארץ היה לו להם להתיישב במקום אחד באיזה מקום שיהי' ולא להיות נע ונד בארץ לכך פירש ועוד להודיע טבעך בעולם שעל ידי שילך ממקום למקום יכירוהו הכל וילמדו ממנו מעשיו: א"נ ק' לרש"י אי כפי' הראשון מדכתיב ואעשך וגומר שהוא ההנאה והטובה בפירוש לך למה לי ומשני לך להודיע טבעך וגומר. ולפי זה מתורץ שפיר הקושיא שהקשו הרא"ם והרג"א על מה שפירש רש"י אחר כך על ואעשך לגוי גדול לפי שהדרך גורמת לג' דברים כו' והקשו שזה סותר למה שכתב למעלה ר"ל מה שכתב לפי שהדרך גורם כו' משמע שאלו לא היה הולך לא היה צריך לכל אלה כלומר שגם בכאן היה זוכה לכל אלה ולמעלה כתב לך לך להנאתך ולטובתך ושם אעשך לגוי גדול וגומר וכאן אי אתה זוכה כו' ותרצו מה שתרצו אבל לדידי לא קשיא מידי שמה שפירש כאן לפי שהדרך גורמת כו' הוא מפרש לפי מה שפירש שההנאה והטובה היא להודיע טבעו בעולם דלפי זה יקשה אם כן ואעשך לגוי גדול וגומר מה עניינו לכאן שהרי לא ציוהו ללכת אלא להודיע טבעו בעולם ומשני לפי שהדרך גורמת כו' והכל דיבור אחד עד בך חותמין ולא בהם דלפי טעם הודעת טבעו הכל מיותר הוא ואין עניינו לכאן דבשלמא לפירוש הראשון פרושו שם אעשך לגוי גדול וכאן אי אתה זוכה לבנים ושם אברכך בממון וכאן אי אתה זוכה לממון ושם אגדלה שמך וכאן אי אתה זוכה לשם אבל לפי טעם הודעות טבעו בעולם מה עניין אלו הג' דברים לכאן לכך מפרש ג' דברים הראשוני' היה צריך להבטיחו מפני שהדרך גורמת לג' דברים כו' והיה ברכה הוא גם כן עניין להודעת טבעו בעולם שהברכות יהיו נתונות בידו ויברך את אשר יחפוץ וע"י כך יתקנאו הם במעשיו הטובים לעשות כמוהו ואחר כך אמר ד"א ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלקי אברהם כו' כלומר ולפי זה אינו צריך לטעם שהדרך גורמת לג' דברים רק יהיה הכל מענין הודעות טבעו בעולם שעל ידי שיראו טבעו ומעשיו הטובים וילמדו ממנו יאמרו ברוך אלקי אברהם וגומר ואם כן כל הדיבור הוא מפרש ואזיל לפי הטעם של הודעת טבעו בעולם ודיבור אחד הוא ותדע שאם לא כן למה יפרש רש"י פירוש של ואעשך לגוי גדול וגומר קודם שפירש מארצך וגומר אלא מחוורת' כדפרישית שהכל דיבור אחד הוא לפי הנאמר הודעת טבעך בעולם ויהיה לפי זה כל פירושו של רש"י ז"ל על סדר הפסוק ואשר כתב הרג"א שאין לפרש ואברכך בממון שם וכאן אי אתה זוכה בממון דלמא לא יכול לזכות בממון במקום אשר הוא לא דיבר נכונה אישתמיטת הא דאחז"ל בפירוש ג' צועקים ואינן נענים וחד מנהון מאן דביש ליה בהאי מתא ולא אזיל למתא אחריתא ש"מ שאין אדם זוכה בממון בכל מקום גם השם נוכל לומר שכאן אי אתה זוכה לשם מפני שבמקומו היו כופרים ומתפלספי' ולא היו מאמינים שמדות טובות מעלין ומורידין כי היו כופרים במציאות הש"י ובמה יגדל שמו אבל בארץ כנען לא היו כופרים במציאות הש"י ובהשגחתו רק שלא היו בעלי דת מקובלת וממנו יקבלו כל מדע וחכמה וכל מדות טובות ויצא לו שם בגדולים: