קריאה במקור

לבוש האורה · בראשית · פרק 48 · פסוק 6

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
רש"י ומולדתך וגו' ואעפ"י שנחלקה הארץ למנין גלגלותם כו' פירש וא"כ מה הפרש יש בין אפרים ומנשה לשאר בנים של יוסף הנולדים אחריהם לא יהיה לאפרים ומנשה חלק יותר בארץ מלשאר הבנים ומתרץ מ"מ לא נקראו שבטים אלא אלו כלומר לא נקראו שבטים לנחלה לקחת תחומין לעצמן אלא אלו ר"ל אפרים ומנשה הם יקראו ראשי שבטים להיות נקרא כל אותו התחום שיפול בגורלם על שמם דהיינו שנתנו להם ע"פ הגורל שני תחומין מן י"ב תחומין שנחלק הארץ לי"ב שבטים האחד היה נקרא על שם אפרים והשני על שם מנשה כמו שהיו שאר התחומין נקרא כל אחד על שם ראש שבטו ראובן שמעון וכו' אבל מ"מ אותן התחומין לא הי' שוים אלא כל תחום ותחום היו נותנין לכל שבט ושבט לפי מנין גלגלות האכלוסין שבו לשבט המרובה באוכלוסין נתנו תחום גדול ורב ולמעט באוכלוסין נתנו חלק תחום מועט ולפיכך כשנתנו התחומין לאפרים ומנשה והיו מחשבין אוכלוסי מניין הגלגלת שבתוכם אם היו ליוסף עוד בנים אחרים הנולדים אחרי מנשה ואפרים היו צריכין לחשוב גם אותן הבנים בתוך מנין גלגולת של שבטי מנשה או אפרים ולפיהן היו צריכים ג"כ להרבות תחומי ארצות נחלתם של מנשה ואפרים כדי שיכלו לתת חלק גם לאחיהם הנולדים אחריהם בתוך נחלתם ויקראו על שמם ואין להקשות אם כן הדר קושיא לדוכתה מה הרויחו מנשה ואפרים במתנתם זו יותר משאר אחיהם הנולדים אחריהם או מה היתה להם הנא' בשם זה יותר משאר בתי אבות של בני כל השבטי' דודאי מתנה מרובה היתה זאת כי יתר על הכבוד שהגיע להם מזה היה להם הרוחה ותועלת במה שהיו עומדים בריוח נפילה להם בגורלם שתי עירות וכן שהיו צריכים לתת להם שתי פעמים בהר ובשפלה שכן היו צריכים לתת לכל שבט ושבט מה שלא היה כן אם היו נחשבין שניהם לשבט אחד כמו שתראה הכל מבואר בדברי רא"ם והרג"א והנה הקשה הרא"ם על דברי רש"י וז"ל אבל יש לתמוה שאחר שפי' לא נקראו שבטים אלא אלו פי' הוא שלא נקראו הנולדים אחרי אפרים ומנשה בשם שבטים לנחלה אלא אפרים ומנשה בלבד על כרחך לומר שהקושיא של ואעפ"י שנחלקה הארץ למנין גלגלותם היא על אפרים ומנשה עם הנולדים אחריהם פי' שאין לומר שהקושיא היא על מנשה ואפרים עם שאר השבטים דאם כן מאי משני מ"מ לא נקראו שבטים אלא אלו מ"מ נקראו שבטים מבעי ליה לא שלא נקראו שבטים אלא אלו דמשמע שבא להודיע שחוץ ממנשה ואפרים אינם קרויים שבטים וא"כ מאי קושי' והא לא נחלקה הארץ אלא לגלגלות השבטים ולגלגלו' אפרים ומנשה בלבד אבל לא לגלגלות הנולדים ליוסף אחר אפרים ומנשה כנראה ממאמר לאלה תחלק הארץ אבל הנולדים ליוסף אחר אפרים ומנשה אינם מכלל השבטים לעניין הנחלה ופי' על שם אחיהם יקראו בנחלתם שיתנו להם חלק מנחלתם לא שיטלו חלק בארץ למנין גלגלותם כראובן ושמעין ושאר השבטים עכ"ל ואני תמיהני מאד על דברי הרא"ם ז"ל כי היאך יעלה על הדעת שעכשיו בעת שהיתה עת רצון לפני יעקב אבינו להרבות נחלה וגדולה וכבוד למנשה ואפרים משום כבודו ומעלתו של יוסף ואהבתו יחזור בו בתוך כדי דיבור ולומר ומולדתך אשר הולדתך אחריהם על שם אחיהם יקראו בנחלתם ויהיה כוונתו לומר שיתנו להם אפרים ומנשה חלק מנחלתם לא שיטלו חלק בארץ למניין גלגלותם כראובן ושמעון ושאר השבטים והרי ח"ו שתים רעות עשה אחת עם יוסף שהעביר נחלת הארץ משאר בניו הנולדים אחרי אפרים ומנשה והשני' למנשה ואפרים שמיעט נחלת גלגלות בניהם אחריהם ונתנם לאחיהם הנולדים אחריהם ויהיו א"כ גלגלות בתי אבות של מנשה ואפרים פחותים וגרועים מכל גלגולת בתי אבות של שאר השבטים ואיה אם כן מעלת מתנת מנשה ואפרים ואהבת וברכת יוסף באמת נפלאתי מאד מאד על רבינו הרא"ם ז"ל שהוא נאמן ביתו של רש"י ז"ל בכל מקום ויפרוש כאן דבריו באופן שיש לבא לידי תמיה גדולה כזו שאם היה מפרש אותו כמו שפרשתי שכך היתה ברכתה שהיו צריכין לחשוב גם אותם הבנים הנולדים אחריהם בתוך מניין גולגלת של שבטי מנשה ואפרים ולפיכך היו צריכין ג"כ להרבות תחומי ארצות נחלתם של מנשה ואפרים כדי שיוכלו לתת חלק גם לאחיהם הנולדים אחריהם בתוך נחלתם ויקראו על שמם לא שיגרעו בשבילם נחלתם גלגלות בני מטות אפרים ומנשה אז אין מקום לתמיהתו זאת ומה שהביא מאמר לאלה תחלק הארץ שפירושו לאלה הנזכרים באותה פרשה ולא הוזכרו שם מבני יוסף רק מנשה ואפרים ולא בניו הנולדים ליוסף אחריהם מי יכריחני לומר כן שבא הכתוב לאפוקי הנולדים ליוסף אחר אפרים ומנשה אפי' אם היו לו שמא משום שכך היה האמת בשעה שנאמר לאלה וגו' שלא היו ליוסף עוד בנים אחריהם לפיכך כתב לאלה ולא למעוטי ולגרוע חלק מנשה ואפרים ומיעוטה דלאלה מבואר שם דלשאר דברים אתא ואין לומר שאין זה שום גירעון לחלקם של מנשה ואפרים הואיל ונתן להם כנגדו הכבוד והתועלת מן העירי' ושפלה והר שאמרנו שאין זה שום סברא לומר כן דשמא יהיו ליוסף כל כך בנים אחריהם עד שימעטו חלקם שלא יעמוד כנגד כל הכבוד והתועלת הנאמרים דהא ע"כ לא ידע עכשיו יעקב כמה בנים יהיו ליוסף אעפ"י שנביא היה זה לא הודיעו לו בנבואה ואין הנביא יודע רק מה שיגלו לו מן השמים תדע שהרי לפי רוב דברי הפרשנים לא היו עוד בנים כלל ליוסף ואם כן מ"ש יעקב ומולדתך אשר הולדת וגו' היו דברים בשמא ולא דברי נבואה אלא דברי אומדנא באם יהיה כך ומספק אמר כן:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Wrocław, 1860
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019368280205171/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: b862142e7564f505282082b040591720eb1fbb2c3f910f7c971cf3bd09c61177