לבוש האורה · ספר שמות · פרק 12 · פסוק 29

רש"י וה' הכה כל בכור אף בכור של אומה אחרת והוא במצרים פי' הרא"ם דאם לא כן בכור ארץ מצרים מבעי ליה כו' וכבר הביאו רש"י למעלה גבי והכתי כל בכור בארץ מצרים עכ"ל ומה שכתב זה רש"י כאן וגבי והכתי וגו' ובהתראה גבי ומת כל בכור בארץ מצרים לא פי' כלום אע"ג דגם התם כתיב בארץ בבי"ת דמשמעו כל בכור אפי' אינו ממצרים רק כשהוא בארץ מצרים אע"ג שהוא מאומה אחרת נ"ל דודאי בהתראה לא שייך להתרות בו בשביל בכורי אומה אחרת שישלח את ישראל ושאם לא ישלחם ימית כל בכורי אומות אחרת שבמצרים דמה לו לפרעה ולבכורות אחרים שישלח ישראל בשבילם ימותו הם אלף אלפים בכורי אומות אחרת הבאים היום למצרים ומחר ילכו להם ופרעה אין לו הנאה מהם וישראל לא ישלח שיש לו הנאה מעבודתם ומה שכתב שם בהתראה בארץ מצרים בבי"ת דמשמע אע"פ שהוא מאומה אחרת והוא בארץ מצרים לא קאי אלא על השבוים שבלי ספק גם השבוים הם מאומה אחרת שנשבו במלחמה שזהו עיקר פירושו של שבוים ועל אותם ודאי שייך להתרות לפרעה שאם לא ישלח את ישראל ימית אותם כי יש לו ג"כ לפרעה הנאה מהם שמוכרחים לעשות לו כל עבודתו בבית ובשדה וכל עבודת פרך ולפיכך גבי התראה דכתיב ומת כל בכור בארץ מצרים ס"ל לרש"י שלא בא לרבות אלא בכיר השבי אבל הכא גבי מעשה דכתי' בפי' מבכור פרעה עד בכור השבי על כרחך כל בכור בארץ מצרים אתא לרבות אף של אומה אחרת והוא במצרים וכ"ת א"כ כיון שאין לפרעה היזק בזה ולא איכפת לו בהם למה לקו בכורי אומה אחרת שהיו במצרי' שהרי בודאי לא היו משתעבדין בישראל שאין להם כח עליהם די"ל מ"מ היו שמחים לאידם של ישראל ולכך לקו ולפיכך גבי והכתי כל בכור שהוא דיבור הש"י לישראל שבישר אותם שבעת שיקיימו מצות הפסח יקח נקמה משונאיהם ודאי היתה הבשורה גם כן על בכורי אומות אחרות שהם שונאיהם ושמחים בצרחם שגם מהם יקח נקמתם הוצרך רש"י לפרש שם גם כן אף בכורות אחרות והם במצרים כו' וזה נ"ל ברור ונכון לפי הפשט ומה שאמר פה הרג"א והאריך בעניין הכל דברי מותר הוא וסברות רחוקות הם ומעתה לפי מה שכתבנו פה יראה לי כי כל מה שנתחבטנו וטרחנו ליישב דברי רש"י לעיל גבי התראה שכתב שם עד בכור השבי למה לקו השבויים כו' אף על גב שלא הוזכרו שם השבויים בהתראה נ"ל שהכל שלא לצורך ואין בהם אמת גם דברי הרג"א כל מה שאמר בו אינם אמתיים כי לפי מה שאמרנו פה יבא הכל על מכונו כפי פשוטו וזה שמה שכתב רש"י למעלה עד בכור השבי כו' הוא קאי על ומת כל בכור בארץ מצרים וגו' ובא רש"י להודיע דאותו ריבוי דכל בכור אינו מרבה רק בכור השבי שלא הוזכר למעלה אבל בכורי אומה אחרת שבמצרים לא היה צריך לרבות שאין להם שום עניין גבי ההתראה לפרעה כמו שכתבתי וגם אין שייך לומר למה לא היה נזהר משה שלא יאמרו עליו בדאי הוא שלא הזכיר בכור השבי בהתראה שהרי הזכירם בפי' באמרו כל בכור בארץ מצרים שפירושו בכור שבארץ מצרים ואפי' הוא מאומה אחרת שאין זה אלא בכור השבי דודאי סתם השבויים שנשבו מאומה אחרת במלחמה ולפי שהיה סברת רש"י דכל בכור דלעיל אינו מרבה רק שבויים הוצרך לכתוב גם כן למעלה מיד טעמה דלמה לקו השבויים שאינו אלא כדי שלא יאמרו יראתם תבעה עלבונם כו' ולא משום שהיו שמחים באידם של ישראל שזה היה כולל גם כן בכורי אומה אחרת אפי' אינם שבויים ואותם לא היה צריך להזכיר בהתראה כמו שכתבנו ולכך לא הזכיר למעלה רק טעם אחד וכאן כולל הכל כתב גם טעם דשהיו שמחים באידם כדי לכלול גם כן טעם למה לקו בכורי אומות אחרות שאינם שבויים ואין להקשות לפי מה שכתבנו דלפי שהיה לפרעה הנאה מהם היה ראויין להתראה ואם כן מ"מ היו ראויין ללקות בשביל עונש פרעה ואם כן טעמה דכדי שלא יאמרו למה לי אין זה קושיא שאף על פי שודאי היה זה גם כן בכלל מכות ועונש לפרעה מ"מ קודשא ב"ה לא עביד דינא כו' ולמה נענשו וימותו השבוים בעון פרעה לכך הוצרך לפרש שגם בעונש עצמם נענשו ונלקו והרי נתבאר הכל ונתיישב לפי פשוטו על מכונו ולרוב פשיטתו בעיני היה נ"ל להגיה למעלה דברי רש"י ולגרוס הכי בפי' ומת כל בכור לרבות השבויים כעניין שנ' במעשה עד בכור השבי ולמה לקו השבויים כו' וטעות נפל בספרים למעלה ונחסרו דברי רש"י שזה מאמרו שאמרם על הפסוק כמו שכתבתי ונ"ל עוד הטעות את אשר הביא הפרשני' לכנס בדוחקים שאמרו למעלה על בכור השבי הוא מפני שהבינו מלת שבי דקאי על המצרים עצמם שנשבו והושמו לבית הסוהר במשמר ובתפיסה מחמת מעשיהם הרעים כגון גניבות וגזילות ורציחות וכה"ג אבל הוא טעות גמור בידם שאין זה פירושו של בכור השבי חדא שאם היה זה כן שבכור השבי גם הוא מאומה מצרים פשיטא שגם הוא ילקה דמי עדיף הוא משאר בכורי מצרים דאף על גב דעכשיו הוא שבוי מחמת מעשה הרע שעשה וכי מנעוריו לא היה כשאר בכורי מצרים וכי בשביל מעשה הרע שעשה שתפשוהו בשבילו יפטר מעונש כל האומה בכללה ועוד לשון שבי אינו משמע כן שאין לשון שבי אלא מה שנשבה במלחמה מאומה אחרת כמו שנ' וישב ממנו שבי וכתיב אשר לשבי לשבי וגו' והכל במלחמה כל זה נ"ל אמת ויציב וברור ונכון:

בא"ד מבכור פרעה אף פרעה בכור היה פי' הרג"א דיש לפרש מבכור פרעה דומיא דבכור השבי מה בכור השבי ר"ל השבי עצמו בכור היה אף מבכור פרעה עצמו בכור היה ולפיכך לעיל דכתיב בכור השפחה לא פי' על בכור פרעה מידי כי שם אדרבה יש לפרש דומיא דבכור השפחה שר"ל בכור של שפחה אף בכור פרעה בכור של פרעה עכ"ל ואינו מוכרח דמנא ליה לפשוט כל כך דבכור השבי פירושו בכור הוא השבי שמא גם כן פירושו בכור של השבי כי לפעמים שובים במלחמה אחד עם אשתו ויולדים גם בשבייתם לכך נ"ל דה"פ דודאי לשנא דמבכור פרעה פירושו בכור של פרעה אלא מדהוצרך לפרש היושב על כסאו שזהו מיותר דפשיטא שבכור המלך הוא ראוי לישב על כסאו אלא עכ"ל דמבכור פרעה פירושו הוא מבכור שהוא פרעה ובא ללמד על פרעה עצמו שבכור היה כמו שפי' במכילתא ומה שלא פי' זה רש"י למעלה גבי ההתראה חדא מפני דלא נ"מ מידי בהתראה שאם הוא בכור ודאי תהיה ההתראה גם עליו ועוד שדבר זה הוא פשוט בעיני רש"י ואין צריך לפרש ועכשיו גם כן אין כוונת רש"י לפרש זה העניין שפרעה בכור היה שזה פשוט הוא אלא שהוצרך רש"י לומר זה כאן משום דקשה לו וה' הכה כל בכור וגו' וזה כולל גם כן פרעה עצמו שבכור היה כדמשמע מהיושב על כסאו וא"כ משמע שגם הוא הוכה דכתיב וה' הכה וגו' והלא בהדיא אנו רואין שחי ולא מת במכה זו של בכורות ועל זה אמר רש"י ודאי אף פרעה בכור היה וגם בו היתה המכה כגון שהרגיש בעצמו חלושה שהתחלה בו המכה אלא שנשתייר כו' כלומר ולא מת ולפיכך מביא רש"י כאן פסוק דבעבור זאת העמדתיך וגו' כלומר כיון שראה פרעה שהתחילה גם בו המכה כדכתיב וה' הכה וגו' וניצל ראה מעשה ה' וגבורתו שהצילו והעמידו בעבור הראותו את כחו וגו' מה שלא היה כן בשאר מכות שלא באה אחת מהן ואפי' חלק ממנה על פרעה עצמו כדי להטעותו שיאמר שיראתו כל כך קשה והיה לו פתחון פה לומר שאף אם ימשלו המכות במצרים אין להם כח על עצמו מפני יראתו אבל בלילה הזה שגם באלהי מצרים עשה שפטים הניח הש"י שהתחיל המכה גם בו בעצמו בעניין הרגשת חולשת מה בעצמו וינוצל וידע ויבין שניצל בעבור הראותו כחו וגו' לא כמו שחשב הוא שקשה יראתו ומעכשיו מה שאמרו הרא"ם ז"ל גם הרג"א על מה שהביא רש"י פסוק דבעבור הראותך וגו' כאן אעפ"י שהוא נאמר במכת הדבר אינו מן הצורך כי לפי דברי אין כאן קושיא כלל שדוקא בזו המכה ראה והבין פרעה שבעבור הראותו את כחו העמידו ולא באחרת וזהו גם כן מה שפרש"י בסמוך גבי וברכתם גם אותי התפללו עלי שלא אמות דמשמע מפני שהתחילה בו המכה היה ירא שימות ולכך אמר שיתפללו עליו דאל"כ למה ימות עכשיו שהוצרך לומר התפללו עלי ומה שלא פרש"י כלום גבי ההתראה דודאי היתה ההתראה גם עליו כדי לאיימו ביותר שישלח את ישראל כו' ולא כמו שאמר הג"א דלא היה דבר זה צורך בהתראה דכיון דלא היה מת פרעה מה היה צריך זה בהתראה ע"כ אבל אני אומר אדרבה שהיה לו להתראות ביותר על פרעה עצמו כדי לאיים עליו ביותר ואעפ"כ הקשה לבו ואדרבה אפי' אם לא היה בכור היה הוא נכלל בכלל התראה שהרי גם הגדול בבית מת ומי גדול הבית יותר מפרעה: