לבוש האורה · בראשית · פרק 1 · פסוק 8

רש"י שמים שא מים שם מים אש ומים נ"ל דשלשתן משתמעי ממלת שמים דאל"כ צריכינן ליתן טעם למה שינה שמם משם רקיע לקרותן שמים לכך אמר כי שמים פירושו שא מים כלומר נושא המים העליונים אע"פ שהם תלויין באויר מ"מ הוא מגביל להם מקו' ר"ל שעל כל פנים ישארו הם במקום שיהיה הרקיע באמצעיתם לעולם והרי הוא כאלו נושא המים העליונים שיהיה רחוק ממנו במרחקם המוגבל להם. וזהו שא מים ומדלא קרינן שמים בשין שמאלית שמעינן נמי שפירושו שם מים ר"ל ששם יתהוו מטר השמים היורדים לעולם אעפ"י שהמטר נולד ג"כ באויר כמו שכתב הרמב"ן ושאר חכמי הטבע מ"מ הולדם תלוי ג"כ כשיבאו האדים למרחק מוגבל מן השמים ע"י תנועות השמים אז יוולדו שם וזהו שם מים ומדלא נדגשה המ"ם כדי שתעמוד בעד שתים שם מים כמו שנדגשה הבי"ת של ירובשת או ירובעל כדי שיעמדו במקום שני' שמעינן ג"כ אש ומים דהוי כאלו נקרא שמים בשו"א תחת השי"ן שאז לא נוכל להדגיש המ"ם ונבליע השי"ן לבדה כשי"ן שורקת והיה כשתי תיבות שי"ן שורקת אש ומים שמיד כשמתחיל לקרות אותה שי"ן בהבלעה נשמע בקריאתה לבדה אש ואחר כך מים ור"ל שעירבן זה בזה כו' וזהו אש ומים ומדלא ננקד שמים בשו"א תחת השי"ן בהבלעה שאז היתה משמע אש ומים שמעינן ג"כ ע"י נקודות בקמץ שא או שם. והרי ש"מ תלת דאי אש ומים לבדו היה ננקד בשו"א ושא מים לבדו היתה קריאתו בשין שמאלית ושם מים לבדו היה להדגיש המ"ם ואע"ג דבשנים מהם היתה המלה מיושבת מ"מ שלשתן שקולים הם ויבואו כולם ואין לומר דס"ל לרש"י שמלת שמים סובל אחד מאלו הג' ואין לו הכרע על איזה מהם ושקולי' הם ויבואו כולם דא"כ היה לו לרש"י לומר על כל אחד ד"א והכי הל"ל שמים שא מים ד"א שם מים ד"א אש ומים אלא ודאי דעת רש"י שעל כל פניס השם הזה נופל על שנים מאלו מכח שינוי נקודותיו שאמרנו ואין לו הכרע על איזה מהם כמו שאמרנו ויבאו כולם נ"ל: