לבוש האורה · בראשית · פרק 1 · פסוק 6

רש"י בתוך המים באמצע המים לשון הג"א שאין לפרש בתוך המים כמו ובני ישראל הלכו בתוך הים שאין הכוונה שם שהיו באמצע הים ממש דהכא על כרחך צריך לפרש באמצע המים דהתם שייך לומר בתוך הים לפי שהלכו בים עצמו שייך לומר תוך אבל כאן שלא היה הרקיע בתוך המים עצמן שהרי יש הפרש גדול בין המים שעל הרקיע ובין הרקיע ולא שייך לומר בתוך המים אלא על כרחך לומר האי בתוך ר"ל באמצע המים עכ"ל: ואני אומר שאינו מוכרח דהא גבי בני ישראל הלכו בתוך הים על כרחך שאין ר"ל שהלכו בתוך המים שנגעו בהם המים כאדם ההולך בתוך הנהר או בתוך גיגית מלאה מים והמים מקיפין כל סביביו ונוגעין בו עד שמלחלח את בגדיו ומרטיבין מן המים שהרי כתיב והמים להם חומה וגומר והם הלכו ביבשה אלא שבתוך ר"ל שהלכו בין חומות המים והמים היו להם כמחיצות מכל צדדיהם אעפ"י שהיה הפרש אויר בינם ובין המים והם הלכו בתווך אלא שיכול להיות שהיו קרובים לצד אחד יותר מן הצד השני ולא הלכו באמצע החומות ממש אם כן הכא נמי נימא שהיה הרקיע בתוך המים ויש הפרש בין אויר הרקיע ובין המים והמים תלויים באויר אבל אינם באמצע ממש שנאמר שיש הפרש בין המים העליונים לרקיע כמו בין המים התחתונים אלא שנאמר שהרקיע הוא קרוב לחלק אחד מן המים יותר מלחלק השני אף על פי שנלמד שהמים העליונים תלויין באויר מכל מקום שייך גם כן לומר תוך המים כמו התם גבי בני ישראל הלכו בתוך הים וגומר ומנ"ל לרש"י לפרש שהיו באמצע כו' וכתב הרא"ם ולא מפני שמלת תוך מורה על זה כו'. אבל הוא על פי האגדה של בראשית רבה כו' ויש לדקדק על האגדה גופא מנא לה הא ונראה לי דהכי פירושו והוא כוונת רש"י גם כן וזה שאם היה פירוש יהי רקיע יתהוה הרקיע היה פי' בתוך המים כמשמעו בכל מקום שיורה לנו מקום מצב הוייתו אבל רש"י אזיל לטעמיה שמפרש יהי רקיע יתחזק הרקיע משמע דסבירה ליה דביום ראשון נברא וכמו שהוא דעת רב בהגדה זו וסבירה ליה גם כן לרש"י שרקיע הזה הוא מן הגלגלים והם השמים הנזכרים ביום ראשון לפיכך קשה לו לרש"י גם לרב בהגדה כיון דיהי רקיע פירושו יתחזק הרקיע אם כן בתוך המים למה לי מה צריך להראות לנו כאן מקום מצב השמים שהרי כל עיקר תכלית המאמר הזה לא היה אלא להחזיק הרקיע במצבו שהיה כבר בכל מקום שהוא ואם להראות לנו מצבו בא היה לו להראותו במקום אחר שאין זה מקומו שאין הכוונה אלא שיתחזק הרקיע ואין לומר שפירושו יתחזק הרקיע ואיזה רקיע אותו שבתוך מים שהרי אין כאן רקיע אחר לכך פי' ואמר באמצע המים כלומר על כרחך בתוך המים בא ללמדינו שההתחזקות הזה יהיה באמצע המים והכי פירושו כי בעוד שהיו מרופפים היו עבים וספוגיים והיו גם כן בין מים עליונים למים תחתונים ומגערת מאמר יהי רקיע נקרשו ונקמטו ונתחזקו ונעשו קלושים כשטח דק כראוי מוצק ככל דבר שהוא רופף שהוא עב ורך וספוגיי וכשיתייבש יתחזק ונעשה דק כן היה עניין הרקיע והודיע לנו הכתוב שהצווי היה שאותו ההתחזקות והקלישות יהיה ממש באמצע המים כלומר שייתייבש ויקמט הרקיע הרפוף ויוקלש עד שבאמצע המים ישאר דק וחזק כראי מוצק באמצע המים ממש דאל"כ בתוך המים למה לי כבר היו גם כן בתוך המים רצוני לומר ביניהם וזהו פי' דעת ר' חנינא בהגדה זו שאמר אש של מעלה יצאה וליחכה פני הרקיע כו' ואפשר לומר שמתחלה בעוד היות הרקיע עב ורופף היו המים העליונים מונחים על גבנוניתו ממש ואחר כך כשנקרש ונקלש אם לא היה המאמר הקדוש מעל הרקיע היו כטבעם יורדין עמו בעת קלישותו עד לאמצע ממקום שהיו המים כבר ולכך כתב אחר כך מעל הרקיע ללמד שנשארו תלויין באויר במאמרו של מקום ב"ה וכיון דילפינן ממלת מעל שנשארו באויר הסברא נותנת שנשארו במקומם הראשון וכבר אמרנו דבמתוך ילפינן שהרקיע נתקרש ונקלש באמצע המים אם כן ממילא שמעינן שיש הפרש בין מים העליונים כו' ומתרוייהו נלמוד מבתוך וממעל דתרוייהו מצרך צריכי דאי מבתו' לחוד הוה אמרינן שהקלישות היה באמצע מקומן הראשון ממש אבל המים ירדו עמהם בעת קלישות הרקיע ונשארו מונחין עליו ואי ממעל לא הוה ידעינן שהם באמצע אף על פי שהיינו שומעים שהם תלויין באויר. והשתא אתי שפיר מה שכתב רש"י גבי פי' מעל לרקיע כו' ומפני מה לא נאמר כי טוב בשני כו' בוי"ו העטוף שכוונתו לומר הואיל ונעשי' ביום שני בריאה חשובה כזאת שנתלו המים באויר במאמרו של מלך אם כן היה לו לומר כי טוב ביום שני דבשלמא אם לא היה נעשה בו רק התחזקות הרקיע אין זה מעשה בריאה חשובה ואין ראוי לומר עליה כי טוב אבל על תלויית המים באויר שהוא כנגד הטבע והוא בריאה מעולה היה ראוי לומר עליה כי טוב לכך מקשה רש"י ומפני מה לא נאמר כי טוב בשני ומשני אף על פי כן הואיל ולא נגמרה מלאכת המים בשני אין ראוי לומר עליהם כי טוב וכן כתב גם כן הרב האריה אלא דלדידיה לא תירץ כלום שהרי תשאר הקושי' שהיה לו לרש"י לכתוב האי ומפני כו' למעלה גבי בתוך המים דהא לדידיה מיניה נמי שמעינן שהמים תלויין באויר במאמרו של מלך כמו ממלת מעל אבל לדידי הוא מיושב דהא ממלת בתוך לא שמעינן מידי שהם תלויין באויר שהרי אפשר לומר שירדו עם קלישת הרקיע ונשארו מונחין עליו כמו שהיו בראשונה אלא ממלת מעל שמעינן שתלויין באויר לכך כתב ומפני כו' גבי מעל לרקיע ומה שכתב רשי גבי בתוך כו' הא למדת כו' סמך על מלת מעל דתרוייהו צריכי כדפרישי': א"נ י"ל ממלת בתוך שהוא מיותר כמו שאמרנו שמעינן הכל שהן תלויין במאמרו ושהם באמצעו ממש וממלת מעל לא ילפינן מידי אלא שהוצרך לכתוב כך גבי מעל מפני שהאמת כן הוא שתלויין במאמר כו' ואם היה כתוב על לא היה הלשון אמת דעל משמע עליו ממש ולפי זה אפש' לומר שלכך כתב רש"יוי"ו העיטוף גבי ומפני כו' דבלא מעל היינו יכולין לומר לכך לא נאמר כי טוב בשני שאע"פ שהציווי היה בתוך המים והיה כולל שיתלו המים באויר שמא המי' לא עשו הציווי כמו שמצינו בארץ בעץ פרי וגו' וירדו עם קליש' הרקיע ולא נשארו באויר או לא הבינוהו שהרי אפשר לומר שציווי בתוך לא קאי אלא ארקיע לבדו ולא עליהם אבל עכשיו דכתיב מעל במעשה אם כן ש"מ שגם הם הבינו הציווי וקיימוהו א"כ למה לא נאמר כי טוב בשני כו':