לבוש האורה · בראשית · פרק 41 · פסוק 13

רש"י השיב על כני פרעה כו' הרי מקרא קצר כו' יש להתיישב כאן בדברי רש"י ז"ל דממ"נ אם השר המשקה כך היו דבריו לפני פרעה ולא אמר בפירוש אותי השיב פרעה על כני אלא השיב על כני מפני שסמך על תחלת דבורו שהתחיל לדבר פרעה קצף על עבדיו אין זה נקרא מקרא קצר שכן היו דבריו של שר המשקה והכתוב מספר העניין כמו שהיו ואס שר המשקה הזכיר בדיבורו פרעה ואמר השיב פרעה על כני והכתוב קצר בלשונו משום שכן דרך המקרא לקצר ולסמוך על מי שעליו לעשות כן כו' אם כן למה כתב רש"י בתחלת פירושו פרעה הנזכר למעלה כו' הא לא הוי משום דנזכר למעלה אלא משום דדרך המקראות לקצר ואי קצר הכתוב משום שנזכר למעלה אין זה דומה לשאר המקראות המקצרין אפילו לא נזכר שום דבר למעלה אלא סתומין הדבר לפי שאין צריך לפרש כו' לכך נ"ל לגרום ד"א הרי מקרא זה קצר כו' דשני פירושים הם נ"ל ועוד יש לפרש שאין כאן חסרון ד"א וה"פ כי בתחלה הוצרך רש"י לפרש מי הוא המשיב ואמר שהוא פרעה שלא נטעה בפי' הפסוק לומר שהנסתר של השיב הוא כמו הנסתר של פתר דנסתר של פתר קאי על הנער עברי שהוא יוסף כלומר כאשר פתר הנער כן היה כן הנסתר של השיב ג"כ קאי על הנער כאילו אמר אותי השיב הנער על כני לכך פירש שהמשיב הוא פרעה ולא הנער ולפי שהנער הוזכר קודם זה סמוך למלת השיב יותר מפרעה ויש כאן מקום לטעות לכך אמר רש"י פרעה הנזכר למעלה שאמר פרעה קצף על עבדיו הוא המשיב ולפי שלפי פשוטו של כתוב יכולין לטעית ולומר דקאי השיב על הנער עברי דסמוך לו ק' לרש"י כיון שיש כאן מקום לטעות היה לו לכתוב לומר בפי' השיב פרעה על כני שלא נטעה לומר הנער השיב וזה רוצה רש"י לתרץ ואומר הרי מקרא זה קצר לשונו ולא חש שמא נטעה לומר שהנער הוא המשיב כי סמך הכתוב דודאי נפרש אותו על מי שבידו להשיב שהוא פרעה שהכל יודעים שהנער אין בידו להשיב ולא אתו למיטעי בפירש הכתוב וכן דרך כל המקראו' שסומכין על כיוצא בזה אעפ"י שיש שם מקום לטעות הוא סומך על המבין אבל אי הוה קאי הנסתר של השיב על הנער לא היינו אומרים מקרא קצר הוא שכן דרך לשון כל המקראות דקאי הנסתר למעלה על הסמוך לו ואין צריך לפרש כיון שהוא סמוך לו נ"ל: