רש"י ויהי מקץ כתרגומו מסוף: יש מקשין מ"ש שפרש"י כאן ולא פירש עד הנה בכל קץ הנאמרים כבר מקץ ימים מקץ עשר שנים כו' והרא"ם השאירו בקושיא ונ"ל שאין זו קושיא כי רש"י ז"ל כיון כאן להשלים פירושו שסיים בו בפרשת וישב בסופה על וישכחהו וז"ל לאחר מכאן מפני שתלה בו יוסף לזכרו הוזקק להיות אסור שתי שנים כו' וטעם הב' שנים אמרו במדרש מפני שתי המלות שאמר והזכרתני והוצאתני לכך הוצרך רש"י לפרש כאן מקץ מסוף לומר שהכתוב אומר שנשלם עונשו בשביל שתי המלות ולא נטעה לומר שפי' כאן מקץ שנתים מקץ השנה השנית כלומר מתחלתו כמו מקץ שבע שנים פירושו לפי דעת קצת מתחלת השנה השביעית ולא יהיה א"כ עונשו של יוסף רק שנה אחת ודלא כדעת המדרש לכך אמר כאן שפירושו מסוף כמו כל לשון קץ לקיים דברי המדרש דאל"כ מקץ שנתיים ל"ל או מהיכן התחילו אלא מעת שאמר יוסף השתי מלות אבל גבי מקץ ימים או מקץ עשר שנים לא הוצרך לפרש דמאי נ"מ אם הוא בתחלת או בסוף נ"ל:
קריאה במקור
לבוש האורה · בראשית · פרק 41 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wrocław, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019368280205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b862142e7564f505282082b040591720eb1fbb2c3f910f7c971cf3bd09c61177