לבוש האורה · בראשית · פרק 1 · פסוק 27

רש"י בצלמנו בדפוס שלנו לשון רא"ם לא שיש בעליונים צלם ותמונה כי כתיב לא ראיתם כל תמונה ופי' בצלמנו בדפוס שלנו ר"ל בדפוס העשוי לנו בידים ע"י הנחת כפי עליו כדכתיב ותשת עלי כפכה להדפיס בו צלמי כל מין האדם כו' עד וכן כתב רש"י ז"ל בפסוק ויברא את האדם בצלמו בדפוס העשוי לו שהכל נברא במאמר והוא נברא בידים עכ"ל. שמעתי ולא אבין פירושו כי מי יכריחנו לזה דמשמע מלשונו שכוונת רש"י לו' בכאן שהדפוס נעשה בידים ואין זה מוכרח לא מפ' בצלמנו ומפסוק בצלמו שאחריו וג"כ לא מפסוק ותשת עלי כפכה וגו' דמכולם לא משמע אלא שהאדם נעשה באותו דפוס בידים לא שהדפוס שנעשה בו האדם נעשה בידים של הקב"ה ואפשר לנו לומר שהדפוס העשוי לו לאדם להברא בו נעשה במאמר ואח"כ נעשה בו האדם בידיו של הקב"ה גם מה שאמר ואלו היה אומר בצלם העשוי לנו היינו חושבים שאותו צלם העשוי לו עשוי במאמר בלבד כשאר כל הנבראים ע"כ לא ידעתי מאי אולמיה דלשון זה מלשון זה וכן מה שכתוב לקמן בדיבור וכן הוא אומר תתהפך כחומר חותם וכולי אזיל לטעמיה וכתב שאלו היה החותם העשוי לו עשוי במאמר כשאר כל הנבראים מה צורך לברא כו' שאר בני אדם ע"י חותמו של אדם הראשון יברא הכל ע"י מאמרו גם זה אינו מוכרח כי מה תלוי זה בזה שמא החותם עשה במאמר ואח"כ בבריאת כל אדם ואדם מהפך החותם במאמר כדי שלא ידמו זה לזה וכן משמע לשון תתהפך כחומר חותם כלומר חותם מתהפך ע"י המאמר ואח"כ יחתום בו הקב"ה צורת האדם דאל"כ תתהפך כחומר מבעי ליה. על כן יראה לי שפי' כוונת רש"י בצלמנו בדפוס שלנו ר"ל לא שיש בעליונים צלם ותמונה שהרי אינם גוף אלא פירושו בדפוס העשוי לנו ויכול להיות הכל גם האדם גם הדפוס על ידי המאמר ואח"כ מייתורא דויברא אלקים את האדם בצלמו למדנו שנברא האדם בידים בתוך אותו הדפוס העשוי לו לאדם ומ"ש וכן הוא אומר תתהפך כחומר חותם מביא ראייה שאדם הראשון נעשה בחותם כמטבע הנעשית ע"י האדם בחותם והיינו בידים ואפשר לומר אח"כ בבריאת אדם אחר מתהפך החותם כחומר ע"י מאמר ואח"כ בורא בתוכו אותו אדם גם בידים וכמו שאמר ידיך עשוני ויכוננוני ואח"כ פי' ואמר שאותו הדפוס שנעשה לו לאדם הראשון הוא צלם דיוקן יוצרו דמות של קונו הוא כלומר שעשאו קונו בידים דאל"כ וודאי הוא שלו שהרי הוא הכל שלו ומה שקרא יעקב דמות דיוקנו באגדה היינו משום שיעקב נעשה בחותם שנעשה ע"י מאמר ואדם נעשה בחותם שנעשה בידים לכך קראו דיוקנו עצמו וצ"ע: