לבוש האורה · ספר שמות · פרק 13 · פסוק 17

רש"י כי קרוב הוא ונוח לשוב באותו דרך: והכי יהי' פירושו דקרא ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים ולמה לא נחם כי קרוב הוא ונוח לשוב כו' ואח"כ אמר והיאך יעלה על הדעת שהעם היוצא מעבודת פרך לנחול ארץ טובה ורחבה וגו' יחשבו מחשבה זו לשוב לעבודתם וכי שוטים היו ועל זה אמר כי אמר אלקים וגו' בראותם מלחמה וגו' כי העם הבלתי מלומדי מלחמה ודאי יבחרו לשוב לעבודתם משילכו למלחמה עם עם עצום ורב ומלומד מלחמה יותר מהם ולפי שאנו רואים שראו מלחמת עמלק ולא חזרו אעפ"י שהיו קרובים למצרים לכך פי' בראותם מלחמה כגון מלחמת וירד העמלקי והכנעני אמר כגון לפי דודאי אם היו הולכים דרך ארץ פלשתים לא היתה פוגעת בהם אותה המלחמה מאותם האומות שהם יושבים בנגב וגו' שארץ פלשתים הוא במערב א"י ואם היו הולכים שם היו באים לארץ דרך המערב והיו פוגעים באומות אחרות והיו צריכים לעשות עמהם מלחמה לכך אמר כגון כלומר כגון זו שנכוו בהן כבר ר"ל כגון עמלק שכבר נלחמו עמו ונחלשו מפניו ועכשיו שמעו שהיה מוכן לחזור ולבא עליהם למלחמה היו מתייראין מפניו יותר וזה היתה כוונת המרגלים ליראם בו כמו שפי' רש"י שם ומפני אותו הפחד והיראה אמרו מיד נתנו ראש ונשובה כגון אותה המלחמה אם היתה פוגעת בהם בדרך ארץ פלשתים מלחמה זו מאומה אחת שכבר היו נכווין בה היו חוזרין מק"ו כי ודאי כשפגעה בהם אומה אחת בפעם הראשין ללחום עמהם לא היו מתייראין הימנה כי ודאי ע"מ זה יצאו ממצרים ללחום כי זה פשיטא שידעו שיעמדו האומות יושבי הארץ כנגדם ללחום עמהם על ארצם ועמיהם ונשיהם וטפם ולא יתנו להם ארצם מדעת' ורצונם בלי שום מלחמה אבל בראותם מלחמה מאומה שכבר נכוו בה כזו היה החשש לו יתב' כביכול פן ינחם העם בראותם מלחמה כזו שכבר נכוו מאותה אומה ומעיד הכתוב היודע כל שודאי שבו מצרימה אם הולכים בפשוטה כך נ"ל פשט הכתוב לפ"ד רש"י ז"ל ויתורצו כל מה שדקדקו עליו ז"ל ונ"ל שדברים פשוטים הם וכתבתי כל זה בראותי מלחמת המפרשים דברי רש"י ז"ל השיגו זא"ז בין מצרים בדיקדוקים חלושים מאד כמדומה לי שהם שלא לצורך יעויין בדבריהם אשר לפי דברי אלה אין כאן קושיא והנלע"ד כתבתי:

בא"ד פן ינחם כו' יחשבו מחשבה על שיצאו כו' מה שהפך רש"י פירוש פן ינחם אחר בראותם מלחמה ושבו מצרימה הוא מפני שקודם ושבו מצרימה היינו יכולין לפרשו פן יחשבו מחשבה בראותם מלחמה באותו דרך שהלכו בה ויתחרטו אף על פי שקרוב הוא על שהלכו בדרך הזה ויתנו לב ללכת בדרך אחרת שאפשר שהיו הולכין ובוררין להם בדרך רחוקה מעוקם מאד לברוח מן המלחמת לכך הוליכם הוא בדרך הזה שלא יפגעו בם מלחמת כי חשקו ורצונו להביאם לארצם במהרה ולא יאחרו בדרך אבל אחר שהוצרך להביא בתוך פירושו על בראותם שחשש כביכול שמא ישובו מצרימה ויאמרו נתנה ראש ונשובה וגו' הוצרך לפרש פן ינחם ג"כ פירושו יחשבו מחשבה על שיצאו ויתנו לב לשוב אבל ראיית המלחמה הוא שוה בכל הדרכים אלא שבדרך זה שהולכים לא ישובו מחמת רוחקו ובדרך ארץ פלשתים יתנו לב לשוב מפני קורבתו ושבו מצרימה וגו':