לבוש האורה · בראשית · פרק 41 · פסוק 38

רש"י הנמצא כזה הנשכח כדין אם נלך ונבקשנו הנמצא כמוהו כתב הרא"ם הורה לנו בזה שנו"ן הנמצא היא נו"ן האית"ן שאלו היה הנו"ן הנפעל עבר היה התרגום שלו האשתכח כדין ואלו היה הנו"ן בינוני היה התרגום שלו המשתכח כדין ואשר הכריחו לתרגם נו"ן הזה נו"ן האיתן ולא נו"ן הנפעל הוא מפני אילו היה נו"ן הנפעל עבר או בינוני היה פירושו היתכן שנמצא בשום זמן כמוהו או היתכן שיהיה נמצא בזה הזמן כמוהו וזה לא יתכן מפני שה"א התמי' לא תבא על עבר כמו החייתם כל נקב' או על העתיד כמו הייטב בעיני ה' לא על הבינוני ואם כן אי אפשר שתתפרש מלת הנמצא כזה המשתכח כדין להיותו בינוני ולא האשתכח כדין שהוא פועל עבר מפני שמה לו לפרעה לחקור אם נמצא בשום זמן כזה וכ"ש שהוא נמנע שלא נמצא בשום זמן כמוהו ויחוייב שיהיה פי' הנשכח כדין שהוא מורה על העתיד שאם נבקש בזה הזמן למצוא חכם כמוהו היתכן שנמצאהו עכ"ל ותמיהני מאד למה לא תבא ה"א התימה על הבינוני במלה זו וכיוצא בו כיון שהלשון נופל לדיבור מאד כלומר שאף אם אינו נמצא בשום מקום הרי יהיה כאן מציאותו גם הרג"א תמה עליו והביא שנמצא כזה והוא השומר אחי אנכי ויפה דבר ע"ש אבל אני אומר שמה שהכריח התרגום לתרגום כן אינו מטעמו כי וודאי תבא ה"א התימה גם על הבינוני אלא שבכאן אי אפשר לתרגמו בינוני המשתכח כדין לפי עניין הכתוב וזה מפני שכתוב קודם זה וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו והאי וייטב על כרחך פירושו שהיה טוב וישר בעיניהם עצתו של יוסף במה שאמר ועתה ירא פרעה וגו' לא על פתרון החלום שעל פתרון החלום אינו נופל לומר וייטב הדבר כי מה הטבה שייך לומר בזה רק ויאמינו לדבריו שייך לומר או נכנסו דבריו באזניהם שהיו דברים של טעם וכיוצא בהם לא לשון הטבה שנופל על נותן העצה אלא ודאי לא הוצרך הכתוב לומר זה שכבר הודיעני הכתוב שלא היה פרעה פתי מאמין לכל דבר מדכתיב ואין פותר אותם לפרעה שלא נכנסו דבריהם באזניו ועכשיו שתק ש"מ שנכנסו דבריו באזניו א"נ מלת וייטב כולל שניהם הפתרון והעצה וכיון שכן מה שאמר וייטב הדבר בעיני פרעה וגו' על כרחך חוזר לעצתו של יוסף שאמר ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וגו' שר"ל ועתה יבקש פרעה וירא איש נבון וגו' שבזה נופל לשון הטבה והודיעני הכתוב שהסכימו לעצתו לבקש איש נבון וחכם למנותו על ארץ מצרים כאשר יעץ יוסף ואחר זו ההסכמה אמר להם פרעה הנמצא כזה איש וגומר דמשמע אחר שהסכמתם לבקש איש נבון וכו' הנמצא כזה כו' ומעתה אי אפשר לתרגומו אלא בנו"ן האית"ן לעתיד ולומר אם נבקשנו כו' שאם היה בינוני ע"כ היה משמעו הישנו במציאות בזמן הזה איש כזה כו' והיאך תפרשהו אם תפרשהו בלשון שאלה ששאל פרעה לעבדיו אחר שהסכמנו למנות איש נבון וחכם כזה ר"ל כמו שאמ' יוסף הישנו במציאות בזמן הזה ונשלח אחריו ונמנה אותו איה תשובתם ואם תפרשהו שבא פרעה לשבח את יוסף ולפארו וכוונתו בענין תמיהותו זו שאין במציאות איש כזה כמו יוסף לא שהיה בדעתו להעמיד איש כזה למנותו על מצרים במאמר יוסף ועתה ירא פרעה וגו' רק סיפור שבחו והתפארותו אין זה במשמעות הכתוב שהרי הוצרך להשיב על דברי עבדיו והסכמתם לבקש איש נבון למנותו וחימש את הארץ ואם תפרשהו שחוזר על עצת יוסף שאמר ירא פרעה וגו' והיה פרעה במחשבתו מתמיה אם נמצא איש כזה לפי עניינו שהוא היה צריך עכשיו לאיש כזה מאי קאמר הישנו במציאות בזמן הזה והרי אף אם היה במציאות בזמנו ואיננו אצלו למנותו על ארץ מצרים מה תועלת היתה לו לפרעה בו והיה צריך לומר אחריו אם ישנו במציאות בזמנינו נבקשנו היכן הוא ונשלח אחריו למנותו על ארץ מצרים ואחרי שאינו במציאות נמנה את זה שהוא בכאן וכל זה הוא חסר מן הפסוק אבל אם נפרשהו בנו"ן העתיד ושיהיה פירושו של עבדיו אמר אם נלך ונבקשנו אם נמצא כמותו הרי כלל הכל בה"א התימה ובנו"ן העתיד וה"ק אתם הסכמתם לבקש איש נבון וגו' אם נלך ונבקש איש כזה למנותו על ארץ מצרים מפני חכמתו וחמש את הארץ האם נמצא כמותו בתמיה והרי אינו במציאות בזמנינו זה ואם כן למה נטריח חנם ועתה אחרי שכבר הסכמתם לעצתו למנות איש חכם על הארץ סיים דבריו ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע וגו' אין נבון וחכם כמוך וזהו שפי' רש"י שם לבקש איש נבון וחכם שאמרת לא נמצא כמוך: