רש"י אני פרעה שיש בידי יכולת לגזור כו' ואח"כ פי' ד"א אני פרעה אני אהיה מלך כו' יש מקשין מה חילוק יש בין ד"א לפירוש ראשון ואומר אני שחילוק רב יש ביניהם הן מצד הלשון הן מצד העניין מצד הלשון כי לפי פי' הראשון פירושו אני עכשיו פרעה ומלך וגוזר גזירות לפיכך מעכשיו אני גוזר שבלעדיך לא ירים איש וגו' ואתה לא תצטרך לשום סיוע ממנו מכאן ואילך כי מעכשיו הכל הוא בידך ולפי' האחרון לא היה פירושו אלא לשון הבטחה ותנאי כלומר שאני אהיה מלך גם מכאן ואילך כמו שאני עכשיו מלך אבל אני מבטיח אותך שמכאן ואילך מבלעדיך לא ירים איש וגו' כי כן אגזור כל זמן שאני אהיה מלך ואם כן יהיה הפרש רב ביניהם גם בעניין הממשלה שנתן ליוסף שלפי פי' הראשון נתן לו מתנת הממשלה מעכשיו בלי שום תנאי שאפי' הוא בעצמו לא יכול לחזור בו שכן הוא דת המלכות שאינו חוזר מגזרותיו ולפי פי' האחרון לא נתן לו מתנת הממשלה מעכשיו אלא בשיור ובתנאי שהשאיר בידו הכח שיוכל לחזור בו בכל עת שירצה אלא שהבטיחו שלא יחזור בו כל זמן שיהיה מלך אבל לפעמים המלך מבטיח ואינו עושה נ"ל:
קריאה במקור
לבוש האורה · בראשית · פרק 41 · פסוק 44
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wrocław, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019368280205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b862142e7564f505282082b040591720eb1fbb2c3f910f7c971cf3bd09c61177