לבוש האורה · בראשית · פרק 41 · פסוק 36

רש"י והיו האוכל הצבור כשאר פקדון הגנוז לקיום הארץ: ז"ל הרא"ם פי' גם זה גנוז כמוהו לא לפקדון ממש דאם כן הוה לי למימר והיה האוכל לפקדון ביד פקידי פרעה לשבע שני הרעב כי הפקדון הוא ממאמר המצטרף שהפקדון לבעל הפקדון ואחר שהזכיר האחד ושני המצטרפין מן המחוייב בהכרח שיזכיר גם האחד עד כאן לשון הרא"ם וכתב הרג"א וז"ל והרא"ם לא הבין דברי רש"י בעניין זה כי לא דקדק רש"י רק לתרץ לשון לפקדון ולכך פי' כשאר פקדון שאם היה פירושו שיהיה האוכל פקדון לא הוה ליה למכתב לפקדון בלמ"ד עכ"ל הרג"א אבל אני אומר מי יתן והיה הוא מבין את רש"י כמו שהבינו רא"ם אז טוב לו כי אשתמיטתיה מיניה דרג"א מאמר הכתוב ויבן את הצלע לאשה שפירושו להיות אשה וכן ויעש אותו לאפוד להיות אפוד ואם כן ה"נ אם לא היה ק' לרש"י רק יותר הלמ"ד דלפקדון למה לא נפרש אותה ג"כ והיה אוכל לפקדון להיות פקדון אלא מחוורתה שכוונת רש"י כדברי הרא"ם רק שצריכין ביאור יותר והוא זה שכיון שאמר ויצברו בר תחת יד פרעה משמע שיהיה האוכל הצבור תחת יד פרעה עצמו לכך ק' לרש"י אם כן מה זה שאמר והיה האוכל לפקדון שאם פירושו להיות פקדון צריכין אנו לומר שפרעה הוא הנפקד והמפקיד הוא איש אחר שהפקידו אצלו כיון שלשון פקדון הוא מן שמות המצטרפין צריך להיות שם מפקיד ונפקד ויקשה מי הוא המפקיד הלא כל הארץ היא של פרעה ואם הי' אומר והיה האוכל לפקדון ביד פקידי פרעה הוה אתי שפיר דהוה להו הפקידים הנפקדים ופרעה הוא המפקיד והיינו מפרשים מה שאמר למעלה תחת יד פרעה ר"ל תחת יד פקידי פרעה שאז הוא כאלו הוא תחת ידו אבל כיון שאמר לפקדון לארץ ולא הזכיר הפקידים ע"כ פירושו שיהיה האוכל כשאר פקדונות שבנגזי המלך שהם גנוזים לקיום הארץ כן יהיה גנוז האוכל הזה אף על פי שלא היו כאן לא נפקד ולא מפקיד כי מפקיד הבר הוא עצמו המפקיד והנפקד והכל לקיו' הארץ נ"ל: