רש"י ושמרתם את המצות וגו' כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצוה כתב הרא"ם וז"ל ונראה מזה שאף על פי שדורש המקרא באל תקרא מ"מ לא יצא מידי פשוטו דאם לא כן מאחר שדורש המצה למצוה באל תקרא מצות אלא מצו' איך חזר ואמר כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצוה עכ"ל ולא ידעתי מנ"ל לרא"ם שכשדורש אל תקרי שאינו יוצא מידי פשוטו דשמא פשוטו הוא דאל תקרי כו' אלא מצוות כו' וכשם שאין מחמיצין הוא נשמע מכל הפרשה דכתיב מצות תאכלו ולא חמץ ממילא שמעינן שאין מחמיצין המצוה דאם כן מה יאכל וסמכה התורה מקרא זה לפרשה הזו למדרש מיניה כשם כו' דאם לא כן לא הוי ידעינן מהו שימור המצוה הזאת כמו בכל ההקשים שהוקשו בתורה ומה שדרש הרג"א למצא עילה לדמיון הזה אינו אלא דמיון אבל אין כאן אלא פשוטו לפי דברי ר' יאשיה:
קריאה במקור
לבוש האורה · ספר שמות · פרק 12 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wrocław, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019368280205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b862142e7564f505282082b040591720eb1fbb2c3f910f7c971cf3bd09c61177