רש"י ד"א לשון עידן זמן וסת נידות. וא"ת משמע שהיתה מתמיה ואינ' מאמנת והרי כבר פירסה נידה בעת הלישה כמו שפרש"י למעלה ולחם לא הביאה כו' וי"ל דאדרבה היא חשבה זה לרעה חולה בקרבה שאין זה מדרך הנשים הזקינות לראות אפילו פעם אחת אם לא ע"י חולי אבל לקבוע זמן וסתות קבועים זה היה לנמנע בעיניה מצאתי וזה לפי המפרש היתה לי עדנה עבר במקום עתיד:
קריאה במקור
לבוש האורה · בראשית · פרק 18 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wrocław, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019368280205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b862142e7564f505282082b040591720eb1fbb2c3f910f7c971cf3bd09c61177