לבוש האורה · בראשית · פרק 18 · פסוק 9

רש"י שאף לשרה שאלו איו אברהם לשון הרא"ם שהנקודות מלמדות לנו ב' העניינים כאחד שאין התיבה כמשמעה אלא לדרשה בעלמא וכאן בא לדרוש ממנו דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו דהיינו לאיש על האשה ועוד דמדלא ננקדו מתיבת אליו אלא אותיות אי"ו למדנו שהמלאכים שאלו אף לשרה אי"ו עכ"ל והנה קצר דבריו ונ"ל שצריכים להרחיב ביאור עד שיתבאר הכל היטב וה"פ שוודאי המדה כן הוא שהנקודה עוקר התיבה ממשמעת וכיון שננקד תיבת אליו נעקרה התיבה וכאלו כתיב ויאמרו איה שרה וגומר ולא שאלו אותו ויהי' פירושו שלא הוצרכו לשאלו כי הם כבר ידעו היכן היתה ושהיתה באהל ושאלו עליה להראות לנו דרך ארץ שישאל אדם לאיש על האשה ושמא תאמר לא שאלו דרך שאלה כלל אלא דרך אמירה בעלמא ולא נכתב אלא ללמד לנו דרך ארץ אם היה כן לא היה לו לנקד תיבת אליו אלא תיבת איה שרה אשתך ומדלא ננקד איה שרה ש"מ שאלה גמורה היתה וכדי לחבבה על בעלה או לשדר לה כוס של ברכה כמו שסיים רש"י דבריו לפיכך נקוד אליו כאלו הוא מחוק ללמד דרך ארץ שישאל אדם לאיש כו' ולפי שיש לדקדק שאם כן היה לו לנקד כל תיבת אליו ולמה השאיר הלמ"ד אלא בא ללמד אותנו ג"כ שגם לשרה שאלו אי"ו אברהם ושמא תאמר להאי לחודיה אתא ולא לדרך ארץ זה לא יכול להיות שא"כ לא היה לו לנקד רק הל' שבתיבת אליו והוה שמעינן מנה ג"כ ששאלו לשרה איו אברהם שהיינו דורשין הכת' אלא וודאי נקד רוב התיבה לעוקרו ולמדרש מיניה גם כן דרך ארץ על איה שרה וגו' ששואלין לאיש על האשה ומדשאלת איה שרה היא שאלה גמורה וגם ללמד דרך ארץ שאילת איו אברהם ג"כ שאילת גמורה וגם לימוד דרך ארץ ששואלין לאשה על האיש דלמדין סתום מן המפורש וזהו שסיים רש"י ז"ל למדנו שישאל אדם כו' ואין לומר דגבי דידיה נמי נאמר מה היו צריכין לשאול אותה אי"ו יודעין היו איו שהרי דברו עמו אלא ללמד לנו דרך ארץ כו' אבל שאלה לא היתה כלל דוודאי גבי דידיה שייך שפיר שאלה דבשלמא גבי דידה דרך הנשים להיות באהל ומן הסתם ידעו היכן היא אם היו אנשים אבל גבי דידי' שהוא יוצא ונכנס לבקר ולשוק לתקן הסעודה שייך שפיר שאלה גמורה אם היו אנשים שעדיין לא נודע שהם מלאכים ואין פירש יודעים היו מלאכי השרת כו' שמפני שמלאכי השרת היו משום זה היו יודעין וכו' שאפי' היו אנשים היו יודעין וכו' שסתם נשים באהל אלא האמת נקט כך נ"ל הפשט האמתי ולפי מסקנת הרא"ם דלא גרסינן לאשה על האיש שזה אינו דרך ארץ אלא אדרבה אפילו איסורא איכא משום קול באשה ערוה אלא דווקא גבי מלאכים הותרה שאין להם יצר הרע אתי הכל שפיר דשאלת איו אברהם ודאי שאלה גמורה היתה אלא ללמד דרך ארץ ולפי שלפי זה אם היה נוקד למ"ד דאליו היינו ג"כ דורשין כן איו של הכתב לכך נקד אי"ו שבאליו לאשמועינן תרתי דשאילת איה שרה היתה שאלה גמורה מדלא ניקד איה שרה ולדרך ארץ מדננקד תיבת אליו לעוקרו ומדלא ננקד הלמ"ד שמעינן ג"כ שאף לשרה שאלו אי"ו ואם היה נוקד הל' היו שתיהם שאלות גמורות ולא הוה שמעינן שום דרך ארץ נ"ל: