לבוש האורה · ספר ויקרא · פרק 1 · פסוק 16

רש"י מראתו מקום הראי זה הזפק ע"כ פי' הרא"ם ראי ענין טינוף ולכלוך כמו רעי בעי"ן בלשון חכמים ע"כ:

בא"ד בנוצתה עם בני מעיה ונוצה לשון דבר המאוס כמו כי נצו גם נעו וזהו שתרגם אונקלוס באוכליה וזהו מדרשו של אבא יוסי בן חנן שאמר נוטל את הקרקבן עמה ורז"ל אמרו קודר סביב הזפק בסכין כעין ארובה ונוטלה עם הנוצה שעל העור ע"כ פי' ויהיה לפי דברי רש"י מחלוקת אבא יוסי ורבנן במלת דנוצתה דאבא יוסי פי' לשון דבר המאוס והוא הקרקבן צריך להסירו אבל אין צריך ליטול העור עם הנוצה ממש ורבנן פירשו בנוצתה לשון נוצתה ממש והרמב"ן ז"ל טען על רש"י ז"ל ואמר שזה לא עלה על דעת שום אדם מעולם להוציא מלת בנוצתה מלשון נוצה ממש ואומר שגם אבא יוסי בן חנן מודה בזה שגם הוא ס"ל שצריך ליטול הנוצה עם הזפק ומה שאמר אבא יוסי שנוטל את הקרקבן עמה הוא מפני דס"ל שנכללו הקרקבן ג"כ במלת מראתו שהוא לשון ראי וס"ל דמלת ראי כולל הזפק והקורקבן וכל הבני מעיים שהם כלי המאכל וכולן עושין המאכל לרעי וכולם כלולים במלת מראתו וצריכין להסירן כמו שנאמר והסיר את מראתו ורבנן סברי שאין מראתו אלא הזפק לבדו ובנוצתה פי' הנוצה ממש ובזה לא יחלוק אבא יוסי כלל וס"ל גם הוא שצריך ליטול את הנוצה ממש ומביא הרמב"ן ראי' לדבריו מן המשנה ואומר שהיא משנ' אבא יוסי בן חנן וז"ל בא לו לגוף והסיר את המראה ואת הנוצה ואת בני מעיים היוצאים עמם והשליכן לבית הדשן עכ"ל המשנה וסיים הרמב"ן דבריו ומשנה זו משנת אבא יוסי היא וטעמו דאי רבנן הא לא קאמרי אלא שיסיר הזפק לבדו ולא הבני מעיים אלא אבא יוסי היא וקתני נוצה ע"כ ור"ל וש"מ דס"ל לאבא יוסי ג"כ שנוטל הנוצה ממש עמה מפני שהוא מפרש ואת הנוצה הנאמר במשנה לשון נוצה ממש ורוצה לסתור בזה דברי רש"י שכתב דלפי דעת אבא יוסי פי' בנוצתה הוא לשון דבר מאוס כו' לא נוצה ממש והנה הרא"ם שהוא נאמן ביתו של רש"י תירץ שם כל הקושיות שהקשה הרמב"ן על רש"י בזה הענין ולא עמד לפניו אלא קושיא זו של המשנה ואמר עליה וז"ל טענה זו טענה היא בלי ספק וצריך לחפש אחריה ע"כ ולא עלה לו שום תירץ לתרץ להשוות רש"י עם המשנה מפני שהוא מפרש ג"כ הנוצה הנאמר במשנה נוצה ממש עד שסיים ואמר הרא"ם דמשנה זו אינה משנת אבא יוסי בן חנן כמו שיאמר הרמב"ן אלא היא משנת רבנן דפליגי על אבא יוסי וס"ל לרבנן דבכלל מראות הם כל בני מעיים והנוצה הם נוצה ממש ולכך אמר במשנה ואת הנוצה ואת בני מעיים היוצאים עמה מפני שהם כלי המאכל ונגררים אחר הזפק שהוא המראה ואבא יוסי סובר שהזפק לחוד והוא המראה והבני מעיים עם הקרקבן לחוד והם נוצתה דקרא לא הנוצה ממש ואם כן רבנן סברי שצריך להסיר הזפק והבני מעיים והנוצה ממש ואבא יוסי סובר שלא יסיר אלא הזפק ובני מעיים ולא הנוצה ממש והוא דעת רא"ם שזהו גם כן דעת רש"י ז"ל דאליבא דרבנן נוטל הזפק עם הבני המעיים ואינו נכון שהרי בהדיא משמע מדברי רש"י ז"ל דלדעת רז"ל שהם רבנן דאבא יוסי אינו נוטל רק הזפק עם העור והנוצה שעליו ולמדרשו של אבא יוסי נוטל הזפק עם הקרקבן והבני מעיים ולא הנוצה ומה שהקשה הרמב"ן ז"ל על רש"י מן המשנה שהיא משנת אבא יוסי בן חנן וכתב בה בפי' והסיר את המראה ואת הנוצה ואת הבני מעיים היוצאים עמה כו' ורוצה לפרש הנוצה הנאמר במשנה זו נוצה ממש וסותר בזה דברי רש"י וגם הרא"ם מסכים עמו בפי' זה של המשנה ולכך יאמר דמשנה זו אינה ממשנת אבא יוסי אלא רבנן באמת הפלא ופלא נפלאתי ותמיהני מאוד על האנשים האלה שלמים הם אתנו איך לפי דעתי נעלם מהם דעת רש"י ז"ל במשנה זו ותולים עצמם בחגורתם שרוצים לסתור דברי רש"י ז"ל מן המשנה הזאת על פי הבנתם שהבינוה הם דהנוצה הנאמר במשנה ר"ל נוצה ממש אבל יראה לי דרש"י אינו מסכים עמהם בפי' זה שאני אומר כיון דס"ל לרש"י אליבא דאבא יוסי דנוצתה הנאמר בתורה הוא לשון דבר המאוס כו' ס"ל ג"כ דנוצה שיאמר אבא יוסי במשנה ירצה בו ג"כ דבר המאוס ולא נוצה ממש דניחא ליה לאשתעויי בלשנא דקרא לכך אני אומר דמשנה זו האומרת בא לו לגוף והסיר את המראה ואת הנוצה ואת בני מעיים היוצאים עמה יודה ג"כ רש"י שהיא משנת אבא יוסי כמו שכתב הרמב"ן ולא אתיא כרבנן כדעת הרא"ם דאי כרבנן הא ס"ל לרש"י דאליבא דרבנן ס"ל שאינו מסיר רק הזפק ולא הבני מעיים אלא ע"כ משנת אבא יוסי היא ומה שכתב בה ואת הנוצה אינו רוצה בה נוצה ממש אלא ר"ל הקרקבן וקראו נוצה על שם לשנא דקרא שכונהו בתורה בלשון בנוצתה שהוא לשון דבר מאוס ומשתעי הוא ג"כ בלשנא דקרא והכי יהיה פי' משנה זו אליבא דרש"י והסיר את המראה והוא הזפק כמו שכנהו בתורה ואת הנוצה זו הקרקבן ג"כ כמו שכנהו בתורה ואת בני מעיים היוצאים עמה רצה לומר שאר בני מעיים היוצאים מן הקרקבן כן נ"ל דעת דש"י בפירש משנה זו והוא נכון מאד וברור בעיני ודיקא נמי שכן הוא פירש המשנה מדסדרה המשנה ואת הבני מעיים אחר ואת הנוצה ולפי פירושם שפירושו נוצה ממש וע"כ יצטרכו לפרש ואת הבני מעיים הנאמר במשנה קאי על המראה שהוא הזפק עם הקרקבן ואם כן היה לו לסדר גם כן במשנה ואת הבני מעיים היוצאים ממנה אחר המראה והכי היה לו לומר והסיר את המראה ואת הבני מעיים היוצאים ממנה שכולם בכלל מראתו דקרא הם ואחר כך יאמרו ואת הנוצה שהוא לפי דבריהם נוצה ממש אלא מחוורתה כדפרישית דנוצה ר"ל הקורקבן וזה נ"ל ברור ופשוט ולא אדע איך הרמב"ן והרא"ם ברוחב תבונתם נעלם מהם פירש זה גם הרג"א לא הרגיש בו נ"ל אחר כתבי זה עיינתי במסכת זבחים פרק קדשי קדשים בפירש רש"י על משנה זו ומצאתי שם שינוי ששנה רש"י דרכו שם בפירושו ממה שדרכו לעשות בפירושו בכל מקום והוא זה שהרי ידוע שדרך רש"י בכל מקום לכתוב תחלה אותו המלה שרוצה לפרש ואח"כ כותב פירושו וכאן לא עשה כן שכתוב בפירושי סתם מוראה זפק נוצה שנוטל העור שכנגד הזפק בנוצתה עם הזפק עכ"ל ולפי דרכו של רש"י בכל מקום לא היה לו לעשות כך ולא היה לו לכתוב כאן ג"כ תחלה לשון המשנה שאמרה והסיר את המוראה ויכתוב עליו רש"י זה הזפק ואח"כ היה לו לכתוב לשון המשנה ואת הנוצתה פי' שנוטל העור שכנגד הזפק בנוצתה עם הזפק ומה שלא עשה כן נ"ל מפני שהוא סובר דמשנה זו שנאמר בה אח"כ שנוטל ג"כ את הבני מעיים היוצאים עמהם היא משנת אבא יוסי בן חנן ולא רבנן דלרבנן ס"ל דאית להו שאינו נוטל הבני מעיים ואם כן סבר רש"י דואת הנוצה הנאמר במשנה זו הוא הקרקבן כמו שפרשתי המשנה אליביה וסובר רש"י דאין הלכה בזה כאבא יוסי אלא כרבנן ולכך כתב בפירושו משנה זו שהיא סדר ההקטרה של קרבן העוף נוצה שנוטל העור כו' דק"ל הלכת' כרבנן לומר שכן היו עושין במקדש בשעת מעשה עבודת הקטרת קרבן העוף ולרבנן פי' נוצה נוצה ממש אבל אין זה פי' הנוצה הנאמר במשנה זהו הנ"ל בדע' רש"י כאן לפי דרכו בעומק עיוניו בפירושו: