לבוש האורה · ספר ויקרא · פרק 1 · פסוק 14

רש"י מן העוף ולא כל העוף לפי שנאמר זכר תמים בבקר בכשבים ובעיזים תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות יכול אף מחוסר אבר ת"ל מן העוף ע"כ וכתב הרא"ם וז"ל וא"ת מנ"ל לרז"ל לומר שעוף בעל מום כל זמן שלא נחסר ממנו אבר כשר אי משום דכתיב תמות וזכרות בבהמה ולא בעוף סמיכה והפשט וניתוח נמי דכתיבי בבקר ולא בצאן נימא הכי סמיכא והפשט וניתוח בבקר ואין סמיכה והפשט וניתוח בצאן כו' וכתב וי"ו דואם מן הצאן מוסיף לענין ראשון וילמד עליון מתחתון ותחתון מעליון ה"נ נימא וי"ו דואם מן העוף מוסיף לענין ראשון וילמד תחתון מעליון מה צאן זכר תמים אף עוף זכר תמים יש לומר אם כן לשתוק קרא מזכר תמים דבן צאן וילמוד בן צאן מבן בקר מה בן בקר זכר תמים אף בן צאן זכר תמים והדר נילף עוף מצאן מה צאן זכר תמים אף עוף זכר תמים השתא דכתיב זכר תמים בבקר וגם בצאן למדנו דדוקא בבקר וצאן איכא תמות וזכרות אבל לא בעוף עכ"ל והקשה הרג"א וז"ל ותימא דהא רש"י מסיק לעיל זכר לדרשה אחריתי כמבואר בדבריו למעוטי טומטום ואנדרוגינוס ואם כן מהיכי תיתי למעט עופות עכ"ל ותירץ מה שתירץ אבל לי נראה שאין תמיהתו תמיה ולא קושי' כלל דהא אף לפי תמיהתו תמים דגבי צאן מיותר הוא דלמאי אתא אלא עכ"ל דדוקא בבקר וצאן איכא תמים ולא בעוף והא דנקט רש"י ז"ל וכן בת"כ בכל מקום נקטי תמות וזכרות כו' גבי הדדי היינו משום דבכל מקום הוקש להדדי דבכל מקום כתיבי זכר תמים גבי הדדי אבל עיקר המיעוט דתמות וזכרות בבהמה כו' אינו אלא מתמים דפרשה זו ולא מתמים זכר בבקר בכשבים ובעיזים דבפרשת אמור אי נמי מזכר דפרשת אמור ממעטינן זכרות דעוף זכר דהתם מיותר הוא ואתא למעוטי עוף אבל תמים דהתם אינו מיותר דהא עיקר פרשה דהתם לא נכתבה אלא משום מומין לפרש איזה נקרא מום הפוסל בקדשים ולא סגי דלא לכתוב התם לרצונכם תמים וגו' לומר אחריו כל אשר בו מום לא תקריבו וגו' וכל הפרשה המדברת בהלכות מומין נופל עליו נ"ל: