לבוש האורה · ספר ויקרא · פרק 2 · פסוק 2

רש"י מלא קומצו מסלתה ומשמנה הא אם קמץ ועלה בידו גרגיר מלח או קורט לבונה פסולה ע"כ מה שהמתין רש"י לפרש מיעוט דמסלתה ומשמנה שבא למעט המלח והלבונה אחר שפי' על כל לבונתה ואחר שפי' לבונתה והקטירה שהוא מאוחר בפסוק נ"ל משום דלעיל לא הוה מצי למימר דאם עלה בידו גרגיר מלח או קורט לבונה שהוא פסולה שמא לא מיעוט הכתוב מלח ולבונה אלא למצוה שלא יקמוץ אותה עם השמן והסולת לכתחלה אבל לעיכוב לומר אפי' בדיעבד אם עלו בקומץ שהוא פסולה לא הוה פסלינן אבל השתא דכתי' על כל הלבונה שפירושו לבד כל הלבונה יהיה הקומץ מלא אם כן מיעוטה מ"ם דמסלתה למה לי ש"מ לעיכוב א"נ משום דבגמרא ממעט שתיהם גרגיר מלח וקורט לבונה ולעיל הוי לן להקשות ולדחות ולומר שמא מיעוט דמסלתה ומשמנה אינה ממעט אלא גרגיר מלח דלא אקבע להביא בהדי המנחה מעיקרא שאין המלח ניחן בה אלא בראש המזבח כדתני' בברייתא פרק הקומץ אבל לבונה דאקבע להביא בהדי המנחה מעיקרא שהמתנדב מנחה מביא עמה קומץ של לבונה מנא ליה למעוטי מקמיצה לכך הוצרך לפרש תחלה דעל כל הלבונה פירושו לבד כל הלבונה יהא הקומץ מלא דשמעינן בפי' שאפי' הלבונה לא יהא בכלל הקמיצה על זה קאמר רש"י ממילא יהיה פירש דמלא קומצו מסלתה ומשמנה ממעט אפי' הקורט לבונה וכ"ש הגרגיר מלח ולא זו אף זו קתני ומה שפי' לבונתה והקטיר מקודם לכן משום דבלא פי' לבונתו והקטיר שפירושו אף הלבונה בהקטרה הוי לנו להקשות א"כ דנתמעט הלבונה מקמיצה להקטירו למה הוא בא עם המנחה שהרי אינה בר אכילה ואם אינה נקמץ עם הסולת והשמן להקטיר אותו עמהם למה מביאים אותו עם המנחה שהרי עיקרו אינו עומד אלא להקטרה והריח שבו יהיה ריח ניחח לכך הוצרך לפרש תחלה דבלאו הכי מצוה שמקטירין כל הלבונה בפני עצמו בלא הקומץ לפיכך אם היה בו קורט לבונה תוך הקמיצה פסולה נ"ל: