באש וגו' ואתהן. פירש במשתדל משם תלמידו שעל שתיהן בא העונש אם הראשונה שוהה עמו ונבעלת לו אחר שלקח השניה, ולחנם עזב דברי רז"ל כי מה חטאה הראשונה אם בעלה לקח גם את בתה, והלא בהתר נשאת לו ולמה תתחייב לצאת ממנו, ועוד שכיצד תענש בדבר שאין בידה לעשותו וכי יכולה היא להתגרש מבעלה בעל כרחו — ואם תאמר שלא תבעל לו, למה תפסיד זכותה והיא נשאת ברשות — ועוד כיצד יתברר הענין בדבר שבינו לבינה עד שיפסקו הדין גם על הראשונה-ועוד שמשעה שלקח השניה כבר נתחייבו הוא והיא עונש מיתה ועל אותה שעה הוא אומר אותו ואתהן, וא"כ למה תתחייב גם הראשונה ולא היה בה כדי שהות — וא"ת שהתורה דברה כששהתה א"כ העקר חסר ולא היה לה לשתוק מתנאי זה העקרי, באופן שפירוש זה בטל מכמה טעמים.
קריאה במקור
אם למקרא · ויקרא · פרק 20 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5