ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם. באומרו דמיהם בם כולל גם הבהמה וכן הוא אומר ואך את דמכם וגו' מיד כל חיה אדרשנו והגם שאין הבהמה בעלת בחירה, יודע נסתרות מבחין שראויה היא ליענש ועד מתי לא נפקח עינינו ונראה שרעיונות כאלה בדברי התורה יתנו עידיהן על אמונת הגלגול ע"פי פשטן הגמור, ולמה יעשו עצמם בעלי הפשט דרשנים להוציאם ממשמעותם כמו שעשה עצמו המשתדל וכתב שלתקוע בלבות בני אדם כי כל פועל רע יקבל ענשו, נכתבו מליצות כאלה על הבהמה--- כאלו העם החכם והנבון הוא גרוע מתנוק קטן שלא יאמין כי יסופר לו כי הבהמה מצד עצמה היא ראויה לשכר ועונש, וכאלו תורת אמת תבדה שקרים מלבה ללמד דעת את העם ואין בכח האמת לבוא עד תכליתו אם לא ישים כזב מחסהו ויסתייע מדברי הבל ורוח — ולכל הפחות למדנו מזה שאין פירוש דמיהם בם בכל מקום כמו דמו בראשו דוקא, אבל תהיה ג"כ הכוונה להורות אופן המיתה איך תהיה וכמו שלמדו חז"ל, ועיין מ"ש למעלה דמיהם בם.
קריאה במקור
אם למקרא · ויקרא · פרק 20 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5