אם למקרא · דברים · פרק 7 · פסוק 4

כי יסיר את בנך. חז"ל אמרו בנך הבא מן הגויה קרוי בנה. וידענו מאמונות המצרים ומנימוסיהם שבני השפחה היו חשובים אצלם בנים גמורים כי לא היתה האם אצלם מעלה או מורדת ביחוס הבנים, וגם אצל היונים נתקבלה דעת זו כמו שנראה מהמשורר איאוריפידי Oresto וזאת מהראיות שנותן התור' לא קירב ולא ריחק תורות המצרים ולא כאשר חשבו קצת חכמים גם מישראל גם מהגוים ומהם אמרו שדתות ישראל נדמו בכל דבר לדתות המצרים שנתגדלו ביניהם, וזו דעת. Marsham. Spencer ומהם אמרו שכל תכלית התורה להתנגד לנימוסי מצרים — ואין האמת לא כזה ולא כזה אלא שהתורה לא פחדה להדמות למצרים דמוי נפלא בכמה דברים, ובדברים אחרים לא מזער הלכה אל הקצה האחר, והוא האמת הנכון הן ע"פ החקירה והן על פי האמונה. — והכלל הזה שכללו חז"ל באומרם בנך וגו' הוא הכלל שכלל ראש המדיניים — בדור שלפנינו והוא Montesquieu שכתב "הדעת נותנת שבמקום שיש נשואין הבנים הולכים אחר האב, וכשאין שם נשואין הולכים אחר האם" Esprit des Lois lll.

[השמטה: כי יסיר את בנך וכו'. עיין את כל הנמצא כתוב בספר, פרשה זו וע"פ ושם אמו שלומית בת דברי וגו', ובספר המדיניות Politique quelque democratie le fils d' une citoyenne est citoyen. לארסטו ed. Paris. liv. lll. p. 110. נמצא כתוב Dans]