אם למקרא · בראשית · פרק 24 · פסוק 50

מה' יצא הדבר. עיין מ"ש על פסוק בוא ברוך ה', ומ"ש ע"פ כאשר ידבר ה' אלי אצל בלעם, ועתה אעירך על דבר אמת, והוא כי שלשה פעמים מצינו שם ה' נזכר בפי הנכרים. הא' הוא מה שנאמר כאן מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב, ועוד להלן אצל לבן, השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע, ובבלעם הוא אומר לא אוכל לעבור את פי ה' לעשות טובה או רעה מלבי, הרי שהכח והממשלה העליונה הנשגבה על כל הכחות האנושיות, הטבעיות, והאלהיות, תתיחס אל השם הזה הנכבד, ואני אומר כי זה קרה להם כי היה אצלם אלהי ישראל בבחינת אלהי האלהים ואדוני האדונים, ואם היו עובדים ג"כ זולתו, היו מאמינים בו להיותו גבוה מעל גבוה, ואם נכנסת בידיעת אמונות בני קדם, תראה שבכלם יש אדון ושליט מושל על כל הכחות, והאלהים הנעבדים יקראום בשמות שונים, איש כלשונו, ומה נכבד אומרם ז"ל ע"פ כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים, דקרו ליה אלהא דאלהי, והרי זה מאמר רב האיכות, יעיד בגדלו על עומק חכמתם ותקף ידיעותם באמונות הגוים כפי אשר נתברר לאחרוני החוקרים. ואחריהם נמשך רבינו המיימוני ז"ל בה' ע"ז פ"א שם דבר גדול דבר בז"הל וכך היו אומרים עובדיה היודעים מקורה לא שהם אומרים שאין שם אלוה כי אם ככב זה הוא שירמיהו אומר מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך.... כלומר הכל יודעים שאתה הוא לבדך ע"כ ולשון זה של הרמים יוכיח כי לדעתו גם אחר שהשחיתו ההמון ונשכח מלכותם הבורא ב"ה עדיין היתה ידיעתו עצורה בחק יחידי סגלה וזו דעת נכונה וקיימת מסכמת עם כל מה שידענו מהקדמונים, ויעיד לשון הכתוב כפי פירוש רמב"ם בכל חכמי הגוים וגו', וראיתי בס' הזהר דברים יקרים מסכימים והולכים לתומם עם כל האמור וז"ל (ח"ב דצ"ו ) כי בכל חכמי הגוים וגו' מהו מלה דאתפשט בינייהו בחכמתא דילהון? מאין כמוך וכלהו אודאן על דא כד חמאן בחכמתא דלהון עובדך וגבורתך אתפשט מלא דא בינייהו ואמרי מאין כמוך, בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך אמר ואתפשט בינייהו — ועיין רד"ק על ירמיה (סימן י') גם הוא כאחד מהם, ובאמת שקשה לומר שיהיה פשטו של כתוב זולת הפירוש הנזכר, וא"כ מה שגבו מחשבות נביאינו ! מה עמקו ידיעותם באמונות הגוים עד לחקור בשפוני טמוני טעיותיהם ולהוציא לאור האמת הגנוז בחק חשך ענן וערפל העבודות המטונפות, והשבושים המתועבים הנראים לעין.