אם למקרא · בראשית · פרק 24 · פסוק 55

ימים או עשור. עיין מה שכתבתי ע"פ כחם היום — ואני אומר שנקראת השנה ימים כי היא הקף שלם כאלו אמר ימים שלמים, ומטעם זה אמרו רבותינו שכל ויהי היום הוא יומא דר"ה כי הוא היום השלם, וכללות השנה כלה, כמו שנקרא יום ראשון של חדש — חדש — ויום אחרון לשבוע — שבת — בשם כל השבוע, כי לדעתי בשם שבת כלול ענין השביתה, גם השביעיות, מלשון ארמי שב שב-ת- ובאה א"כ רמוזה בשם שבת האמונה הרצויה, כי יום השביתה הוא יום השביעי לא זולתו, ואל תתמה שיבוא בשם שבת הוראה שלא נזכרה בפירוש בכתוב, כי עוד תשמע בזה ראיות גדולות בשמות בני יעקב ומשם תבין כי בשמות התורה חוץ מהכוונה המפורסמת יש עוד כוונה שלא נזכרה או לא באה כ"א ברמז, ואמרו קצת מחכמינו האחרונים כי לעד על קדושת שבת הוא מה שנקרא כן בפי כל העולם, והדבר אמת, רק לא הרגישו כי לא נקרא בפי האומות שבת רק מהנוצרים ואילך שהודיעו שמו בפי הגוים וא"כ אין משם ראיה, ולדעתי דבריהם בוקעים והולכים מהלאה לגבול כוונתם כי בלשון רומי הקדמון יאמרו Septem ובלשון יווני Epta על השביעי, ושניהם קרובים לשם שבת, ובדברי חכמינו מצאתי ראיה כי משבוש הלשון בפי ההמון יבליעו הע' מהתיבה שהרי אמרו שאחד משמות השבועה ומכנוייה, היא שבותה והיא כמו שבועתא. וקרוב אצלי כי משבוש כיוצא בו אבל קדמון הרבה נקרא הבעל בֵל כמו כרע בל כורס נבו, כי בעל ובל שניהם אחד בלי ספק, ועל יסוד זה נשען. Oppert Etudes assyriennes 95. שכתב על שם בית ארבאל Quelqu' un ne cite que quatre lumieres qui president aux qua — tre regions du Soleil, c' est a dire ces quatre HAM MAM qu' est consacre ARBELES — la maison de qua — tre dieux ולדעתו (הקרוב נראה) יהיה ארבאל חסר ע' ואפשר שרז"ל מדעתם עיר שמה על שם ארבע, פירושו קרית ארבע ע"ש ארבע זוגות אף על פי שאין נראה כן מס' יהושע כמו שכתבנו, ועל קדושת יום השביעי אצל גויי קדם, יונים, וסינים כנראה מספר Chou King הקדוש לסינים, עוד תשמע ממני דברים בפ' יתרו בע"ה.

[השמטה: ימים או עשור. עיין מ"ש על שם שבת, ודומה לו בלשון יוני EPTA ובאמת שהוא חסר S או ש, אך מצאתי דבר נפלא יתן עדיו כי אמת יהגה חכנו, כי האפיטאגורים היו אומרים ששם איפטא Epta מוצאו מסיפטא Septa לשון נכבד וקדוש, ואולי בזה יתבאר אומרם בגמרא ירוש' להוכיח למין שבן ז' חי ובין ח' מת, מדידכון וכו' איפטא סיפנטא וכו'. — ועיין עוד מה שהעירותי על הבלעת הע' גם בשם בעל שחזר בֵל ואולי יש מזה רמז בפסוק ופקדתי על בל בבבל והוצאתי את בלעו הסמיך בלעו, לבל כנהוג להרכיב ולגזור הקללה או הברכה על השם ונבלעה הע' גם בשם זרובבל שהיא כמו זרוע-בבל. עיין Tes. d' antich. vol. l. 115.]