ויאמר אלהם אהרן פרקו וגו'. ראיתי מדרש יפה כדברי רבותינו, משל לבן מלך שזחה דעתו עליו ונטל את הצפרון לחתור בית אביו, א״ל פדגוג אחד אל תיגע כעצמך תן לי ואני חותר, הציץ המלך עליו, א״ל יודע אני כוונתך, חייך איני משליט על פלטין שלי אלא אתה, כך בשעה וכו'.... ויבן מזבח לפניו, בקשו לבנות עמו ולא הניח להם, א״ל הניחו לי שאני בונהו לעצמי, שאין כבודו של מזבח שיבנהו אחד ע״כ וכמו שעשה אהרן לדעת המדרש כן ראוי להם לעשות לכל ראשי דורות להסב לכוונה טובה ולתכלית מרוצה גם השבושים והטעיות שיטעו בני דורו.
קריאה במקור
אם למקרא · שמות · פרק 32 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[השמטה: פרקו נזמי הזהב. כתבתי בס' בראשית כי אולי היו תולים נזמים באזניהם לכבוד האלוה וזה טעם אונקלוס שתרגם קדישייא, ובזה יפורש למה שאל אהרן נזמי הזהב ועתה אני רואה בילקוט א' פ' כי תשא דק"ח ע"ב, ויש אומרים כדרך שנתכוון יעקב אבינו ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר וגו' ואת הנזמים אשד באזניהם.... כך נתכוון אהרן ואע"פי כן העלה עליו הכתוב כאלו עבד ע"ז — ובזה יתכן לתת טעם למה רוצעים אזנו של עבד לסימן שעבוד ולמה משחים תנוך אזן הימנית, וכנגד האות הזה לשם ע"ז צווה ה' אות אחר על היד ועל הראש והם התפלין.]
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5